הערכת מודיעין אסטרטגית בכירה של תא"ל (מיל') פרופ' יעקב נגל, לשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי (מל"ל), משרטטת סבירות גבוהה במיוחד לעימות צבאי קינטי בין ארצות הברית לרפובליקה האסלאמית של איראן. בראיון לתחנת הרדיו הישראלית 103fm, העריך נגל את הסיכוי הבסיסי להתלקחות צבאית בכ-60 אחוזים. דינמיקה זו מונעת בעיקר מהידוק האכיפה הכלכלית המערבית – ובפרט מנגנוני סיכול ימי בצווארי הבקבוק האסטרטגיים של מצר הורמוז – המאיימים לצמצם את מרחב התמרון הפיננסי של טהראן לרמות קריטיות.
שלושת הנתיבים האסטרטגיים של טהראן
לפי הערכת המודיעין, המשטר האיראני עומד בפני שלושה נתיבי פעולה אסטרטגיים מרכזיים. התרחיש בעל ההסתברות הנמוכה ביותר, המוערך ב-10 אחוזים בלבד, כולל כניעה של טהראן למשא ומתן דיפלומטי מחודש עם וושינגטון – ויתור הנתפס בעיני המשטר כגלולת רעל אידיאולוגית. לעומת זאת, סבירות של 30 אחוזים מיוחסת למדיניות התשה ממושכת, שבמסגרתה טהראן תספוג לחץ מאקרו-כלכלי חמור בתקווה להחזיק מעמד עד לבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר 2028, מתוך הימור על חילופי שלטון בוושינגטון.
התרחיש המרכזי, המוערך ב-60 אחוזים, נותר הסלמה חיצונית יזומה. לנוכח האפשרות של פגיעה כלכלית מתמשכת העלולה לעורר חוסר יציבות פנימית רחבה, הדוקטרינה האסטרטגית האיראנית מעדיפה להסיט את הלחץ הפנימי לעבר חיכוך אזורי. מערכה כזו צפויה להתבטא בפעולות א-סימטריות שיאיימו על תשתיות ימיות במפרץ, נתיבי מעבר אנרגיה בינלאומיים, תשתיות סייבר עולמיות והיציבות הכוללת.
העמדה האסטרטגית של ישראל והקווים האדומים המבצעיים
בצל המתיחות האזורית הגוברת, ישראל שומרת על עמדה מבצעית מדודה, הגנתית ומבוססת מודיעין. נגל הדגיש כי צה"ל אינו משולב בתוכניות המבצעיות הבסיסיות של ארה"ב מול איראן, עובדה המשקפת את השיקולים האסטרטגיים הנפרדים של וושינגטון. עם זאת, אי-ההתערבות הישראלית מותנית בשני תרחישים מבצעיים ברורים: בקשה רשמית מוושינגטון לסיוע צבאי משותף, או טעות חישוב אסטרטגית קריטית מצד טהראן בדמות תקיפה ישירה על שטח ישראל. כשהיא מגובה במערך הגנה אווירית רב-שכבתי וביתרון תקיפה מדויק, ישראל ערוכה להבטיח הרתעה אזורית תוך שמירה על היציבות לצד שותפותיה הבינלאומיות.