קנצלרית גרמניה לשעבר, אנגלה מרקל, שבה והדגישה את מחויבותה היסודית של ברלין לביטחונה ולריבונותה של מדינת ישראל, וקראה לקהילה הבינלאומית לשמור על ראייה אסטרטגית כוללת על רקע המערכה הצבאית ברצועת עזה. בדבריה על העמדה הדיפלומטית האירופית, הכירה מרקל בקיומן של מחלוקות מדיניות לגיטימיות בנוגע להיקף הפעילות המבצעית, אך מתחה ביקורת חריפה על נרטיבים תקשורתיים מוטים וחסרי פרופורציה המופנים כלפי ירושלים בזירה הגלובלית.
מורכבות מבצעית מול לוחמת טרור א-סימטרית
מרקל ציינה כי על אף שקיימת לגיטימציה לדיון ציבורי באשר להיקף הטקטי של הפעולות הצבאיות בעזה ולמדיניות ממשלתו של בנימין נתניהו, אי אפשר לנתק כל ניתוח גאו-פוליטי רציני מהצורך הדחוף בהגנה מפני טרור א-סימטרי מושרש. היא הטעימה כי כל ביקורת עניינית חייבת להתבסס בראש ובראשונה על הכרה בלתי מעורערת בזכותה המלאה של ישראל להגן על אזרחיה, גבולותיה ושלמותה הטריטוריאלית. לשיטתה, ניסיונות לערער על יסוד זה חוטאים למציאות הביטחונית הבסיסית של המזרח התיכון.
הקנצלרית לשעבר התמקדה באופן מיוחד בעיוותים הקיימים בשיח התקשורתי הבינלאומי, והדגישה כי הדיווחים החדשותיים מתעלמים לעיתים תכופות מהאתגרים הביטחוניים חסרי התקדים הניצבים בפני כוחות צה"ל. לוחמה בשטח בנוי וצפוף כנגד רשתות טרור תת-קרקעיות המשתמשות באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי מחייבת קבלת החלטות מבצעיות מורכבות ביותר. לדבריה, ביקורת שטחית שאינה מתחשבת באיומים המבניים שמציבים ארגוני טרור קיצוניים מסכנת לא רק את ישראל אלא גם את היציבות האזורית הרחבה.
ארכיטקטורת הביטחון האירופית והברית עם גרמניה
התבטאותה של מרקל מהווה ביטוי ישיר של דוקטרינת ה"שטאטסרזון" הגרמנית, הרואה בקיומה, ביטחונה וריבונותה של מדינת ישראל חלק בלתי נפרד מאינטרס הביטחון הלאומי של גרמניה ואירופה כולה. לאורך כהונותיהם של ממשלים גרמניים עוקבים, התרחב והעמיק שיתוף הפעולה הביטחוני, המודיעיני והטכנולוגי בין המדינות. דוגמה בולטת לכך היא עסקת הענק לרכישת מערכת ההגנה האווירית "חץ 3" הישראלית, המהווה נדבך קריטי במערך ההגנה האסטרטגי של אירופה מול איומים מתפתחים.
עמדותיה של מרקל מאותתות על מאמץ מובהק בקרב הזרם המרכזי של הדיפלומטיה האירופית להבחין בין ביקורת מדינית שגרתית לבין קמפיינים של דה-לגיטימציה. בדחייתה של נרטיבים חד-צדדיים, הבהירה מרקל כי על בירות המערב לעמוד איתן מול לחצים פוליטיים הקוראים לפשרות בביטחון ישראל, גם כאשר מתנהל שיח דיפלומטי נוקב ותובעני מול ההנהגה בירושלים. מחויבות זו, הדגישה, אינה תלויה בחילופי שלטון או באינטרסים פוליטיים רגעיים.
במבט לעתיד, דבריה של מרקל משקפים את שיווי המשקל העדין שמדינות המערב נדרשות לקיים בין דאגה הומניטרית כנה לבין שימור ההרתעה האזורית הדרושה לבלימת קיצוניות. עבור האיחוד האירופי וישראל כאחד, שימור שיתוף הפעולה הביטחוני והטכנולוגי ימשיך להיות חיוני לסיכול איומים משותפים, להבטחת היציבות באגן המזרחי של הים התיכון, ולבניית מסד ביטחוני ארוך טווח במרחב כולו.
קראו דיווחים מאומתים נוספים במדור פוליטיקה ועיינו במדריך שלנו: תולדות המדינה והאסטרטגיה של ישראל.