ממשל טראמפ בוחן בימים אלה היערכות אסטרטגית מחודשת בתחום הביטחון הימי במזרח התיכון, ושוקל להעביר את הובלת המשא ומתן הישיר בנוגע לחופש השיט במצרי הורמוז לידי שותפותיו במפרץ הפרסי. בעקבות שינויים פרסונליים בצוותי המשא ומתן בוושינגטון ואיתותים ברורים על חוסר רצון בהעמקת המעורבות הצבאית, המהלך המסתמן מבקש להטיל את נטל הדיפלומטיה הימית על בירות האזור, תוך שימור עוצמת ההרתעה הצבאית של ארצות הברית בנתיבי המעבר המרכזיים.
כיול מחדש של הביטחון הימי והאחריות במפרץ
במסגרת המתווה הנבחן, מדינות מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (GCC) ינהלו באופן ישיר את המגעים מול טהראן, במטרה לבסס עצמאות ביטחונית אזורית ולמזער את הסיכונים להסלמה א-סימטרית. מצרי הורמוז מהווים צוואר בקבוק קריטי שדרכו זורמת כחמישית מתצרוכת הנפט הגולמי בעולם, ולפיכך כל שיבוש בתנועת המכליות מציב איום מיידי על שרשראות האספקה הבינלאומיות ועל יציבות הכלכלה הגלובלית. העברת תפקיד התיווך הישיר מוושינגטון למדינות האזור משקפת שיקול אסטרטגי שמטרתו להרתיע מפני פעולות חבלה ימיות של משמרות המהפכה, ובו בזמן לעודד לכידות ביטחונית פנימית בקרב בעלות הברית הערביות.
שינוי זה במדיניות החוץ מתרחש במקביל להשהיית מגעים ישירים ולעיצוב מחדש של שליחי הממשל האמריקני לענייני משא ומתן. מומחים ופרשנים לענייני ביטחון מדגישים כי אין מדובר בנסיגה אמריקנית מהאזור, אלא באסטרטגיה דו-מסלולית מחושבת: אילוץ טהראן להתמודד עם חזית אזורית מלוכדת ונחושה, בעוד ארצות הברית שומרת על יכולותיה הקונבנציונליות המכריעות בים וברקע, מוכנה להפעיל כוח צבאי לאכיפת חופש השיט במידה וההסדרים הדיפלומטיים המקומיים יקרסו.
מאזן הכוחות הגלובלי והארכיטקטורה הביטחונית באזור
בד בבד, הנשיא דונלד טראמפ נערך לפגישות פסגה בעלות חשיבות עליונה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא סין שי ג'ינפינג בשבוע הבא, כאשר התיק האיראני צפוי לתפוס מקום מרכזי בשיחות. תלותה העמוקה של בייג'ינג בייבוא נפט מהמפרץ וקשריה הצבאיים והכלכליים של מוסקבה עם איראן הופכים את שתי המעצמות לשחקניות מפתח בהרגעת המתיחות הימית. שאיפת וושינגטון היא לרתום את האינטרסים של סין ורוסיה כדי לבלום את פרובוקציות השיט של איראן, מבלי לגרור את הצי האמריקני לעימותים ימיים ממושכים ומסוכנים.
מבחינת ישראל ושותפותיה להסכמי אברהם, המעבר לעבר ארכיטקטורת הגנה אזורית משולבת ממחיש את הצורך הקריטי בהרחבת שיתוף המודיעין, ניטור ימי מתקדם ושילוב מערכי חיישנים רב-שכבתיים. המומחיות הטכנולוגית הישראלית בכלים ימיים בלתי מאוישים, היתוך נתוני מכ"ם חופיים והגנה רב-שכבתית מפני איומי כטב"מים וטילים, מספקת גשר מבצעי שמשלים את יכולותיהן של מדינות המפרץ. שיתוף פעולה הדוק זה מבטיח כי כל דיאלוג דיפלומטי מול המשטר בטהראן יישען על הרתעה מוכחת ועוצמה טכנולוגית בלתי מתפשרת.
עבור קובעי המדיניות באירופה ושווקי האנרגיה העולמיים, תרחיש שבו מדינות המפרץ מובילות את הדיפלומטיה במצרי הורמוז פותח הזדמנויות לצד אתגרים מחייבים. בריסל ומדינות אירופה נדרשות ליישר קו עם מסגרות הביטחון האזוריות כדי להבטיח את פתיחות נתיבי הסחר הימיים, ולתמוך במנגנוני נורמליזציה שמעגנים את היציבות הגיאופוליטית. העצמת האוטונומיה של מדינות המפרץ תחת מטריית הרתעה אזורית מוצקה שומרת על רציפות המסחר העולמי, מגנה על עורקי האספקה מפני סחיטה א-סימטרית ומקדמת יציבות ברת-קיימא במזרח התיכון.
קראו דיווחים נוספים ומאומתים במדור פוליטיקה ועיינו במדריך לתולדות הריבונות והאסטרטגיה של ישראל.
