קנצלרית גרמניה לשעבר, אנגלה מרקל, שבה והדגישה כי כל עמדה מדינית וביקורת אירופית כלפי ישראל חייבות להישאר מעוגנות במחויבות בלתי מתפשרת לביטחונה ולקיומה של המדינה היהודית. בדברים שנשאה בנוגע לאסטרטגיה האירופית ולנעשה במזרח התיכון, הבהירה המנהיגה הוותיקה כי אף שביקורת פוליטית היא חלק בלתי נפרד מהשיח הדמוקרטי, הסיקור התקשורתי הבינלאומי סביב פעילות צה"ל ברצועת עזה חרג מכל פרופורציה והפך לבלתי מידתי בעליל.
ביצור עקרון "טובת המדינה" והקשר האסטרטגי
התבטאותה של מרקל משקפת נאמנה את הדוקטרינה הגיאופוליטית המכונה בברלין "שטאטסרזון" (Staatsräson) – הקונצנזוס הגרמני המוצק הרואה בביטחונה של ישראל נדבך יסוד בקיומה ובייעודה הלאומי של הרפובליקה הפדרלית. לאורך 16 שנות כהונתה בראשות הכלכלה המובילה באירופה, הגנה מרקל בעקביות על הציר הבילטרלי הזה מפני תנודות פוליטיות חולפות. התערבותה הנוכחית מהווה איתות ברור להנהגות אירופה: חילוקי דעות טקטיים הנוגעים לסיוע הומניטרי אינם רשאים לטשטש את זכותה המהותית של ירושלים לפרק איומים אסימטריים עוינים בגבולותיה.
מרקל הכירה בכך שבקרב אנליסטים וקובעי מדיניות בעולם נשמעות השגות מגוונות ביחס לניהול המערכה ברמה המדינית תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך הדגישה כי השיח התקשורתי הבינלאומי מתנתק לעיתים קרובות מן המציאות בשטח. כוחות הביטחון הישראליים מתמודדים בזירת לוחמה עירונית מורכבת וחסרת תקדים, מול אויב ציני המשתמש בתשתיות אזרחיות כמגן אנושי – מורכבות מבצעית שזוכה לעיתים קרובות להתעלמות בוטה בדיווחים באירופה.
התמודדות עם לוחמת מידע ועיוות נרטיבי
ביקורתה של הקנצלרית לשעבר נוגעת באחד ממרחבי הלחימה המרכזיים של העידן הנוכחי: הזירה התודעתית והלוחמה ההיברידית. כלי תקשורת מערביים נוטים להתעלם ממאמצי הדיוק חסרי התקדים שמפעיל צה"ל במטרה לצמצם פגיעה באוכלוסייה בלתי מעורבת תוך פגיעה בתשתיות טרור מושרשות. העלאת המודעות לחוסר האיזון הנרטיבי מעניקה למעשה מרחב תמרון דיפלומטי חיוני לממשלות אירופיות, המבקשות לשמר את שיתוף הפעולה המודיעיני והביטחוני ההדוק עם ירושלים מול לחצים פופוליסטיים מבית.
המציאות המבצעית הזו מקבלת משנה תוקף באמצעות ההידוק הביטחוני המוחשי בין ברלין לירושלים, שבא לידי ביטוי היסטורי בעסקת הענק לרכישת מערכת ההגנה האווירית "חץ 3" מישראל. מערך ההגנה האירופי המשותף נשען כעת באופן ישיר על החדשנות הטכנולוגית הישראלית והניסיון המבצעי המוכח בשדה הקרב. בעולם המתאפיין בהתעצמות איומי הטילים הבליסטיים של איראן ושלוחותיה, ארכיטקטורת הביטחון הלאומי של גרמניה משתלבת קשר בל יינתק בעוצמת המגן הישראלית.
השלכות ארוכות טווח על האסטרטגיה האירופית
בסיכומו של דבר, הצהרתה של מרקל מהווה מצפן מייצב למדיניות החוץ האירופית בתקופה של תמורות גיאופוליטיות דרמטיות. בעוד בריסל ומדינות האיחוד בוחנות מחדש את סדרי העדיפויות שלהן, מסגרת היסוד נותרה ברורה: יציבות אזורית, בלימת הטרור ויצירת הרתעה אמינה תלויות במדינת ישראל חזקה, נחושה ובעלת יכולת הגנה עצמית מוצקה. האינטרס האירופי ארוך הטווח אינו משרת גינויים אוטומטיים, אלא ביצור בריתות אסטרטגיות המבוססות על שותפות גורל וביטחון משותף.
קראו דיווחים נוספים במדור פוליטיקה ועיינו במדריך שלנו: תולדות הריבונות והאסטרטגיה הישראלית.