קנצלרית גרמניה לשעבר אנגלה מרקל סיפקה הערכה מפוכחת ומעמיקה בנוגע למערכה שמנהלת ישראל נגד תשתיות הטרור ברצועת עזה, תוך הדגשת מורכבותה הטקטית יוצאת הדופן של לחימה מול ארגון מושרש באוכלוסייה אזרחית. מרקל ציינה במפורש כי ב-16 שנות כהונתה בהנהגת גרמניה לא נתקלה באתגר מבצעי כה סבוך וקשה לניהול, וביקרה בחריפות את השיפוט הבינלאומי ואת הסיקור התקשורתי הגלובלי שלדבריה לוקים בחוסר מידתיות בולט. דבריה מעניקים משקל גיאופוליטי משמעותי מברלין למאבקה של מדינה דמוקרטית הנאלצת לפעול מול שחקנים לא-מדינתיים הפועלים במכוון מתוך ריכוזי אוכלוסין.
הפרדה בין אילוצים טקטיים ליעדים אסטרטגיים
בניתוחה הציגה מרקל הבחנה חדה בין ביקורת פוליטית לגיטימית לבין התעלמות מכללי הלוחמה המודרנית בשטח בנוי. בעוד שציינה כי ניתן לבקר החלטות מדיניות מסוימות של ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו, היא הזהירה מפני שיפוט חיצוני שטחי בכל הנוגע לנפגעים בלתי מעורבים. הקנצלרית לשעבר התייחסה ישירות לדילמות הטקטיות המובנות בלוחמה נגד טרור, והסבירה כי הפגיעה באזרחים נובעת בראש ובראשונה מכך שחמאס מציב באופן שיטתי ומכוון מפקדות, מצבורי נשק ולוחמים בתוך תשתיות מגורים צפופות.
מרקל הדגישה בנוסף את העדרו המוחלט של שיח ביקורתי פנימי בתוך הרצועה, והביעה תמיהה על כך שהקהילה הבינלאומית כמעט ואינה שומעת קולות מעזה המטילים אחריות ישירה על חמאס בעקבות מתקפת הטרור של 7 באוקטובר. על ידי הדגשת הדיכוי האלים של האופוזיציה המקומית על ידי חמאס והמיליטריזציה הכוללת של המרחב האזרחי, כיוונה מרקל את הזרקור לעבר שורש המשבר: השימוש הציני של חמאס בתושבי עזה כמגן אנושי במטרה לייצר לחץ דיפלומטי על ירושלים.
התמודדות עם נרטיבים מוטים בבירות המערב
הביקורת של המנהיגה הוותיקה על המרחב התקשורתי הבינלאומי מגיעה ברגע קריטי לשיח הביטחוני האירופי. מרקל ציינה כי הסיקור בעולם נוטה לנתק את תוצאות הקרב בשטח מהאיום הקיומי שהוביל ליציאה למבצע מלכתחילה. עמדתה מחזקת שורה של מומחי ביטחון המזהירים כי לוחמה א-סימטרית נועדה מראש לרתום את מנגנוני התקשורת המערביים ולנצלם ככלי תודעתי נגד פעולות הגנה לגיטימיות של מדינות ריבוניות.
מדיניות החוץ של ברלין נשענת זה מכבר על עקרון ה"שטאטסרזון" (Staatsräson)—התפיסה האסטרטגית המגדירה את ביטחון ישראל כאינטרס לאומי עליון של גרמניה שאינו נתון לפשרות. הגנתה של מרקל על המנדט המבצעי של ישראל מאששת קונצנזוס דו-צדדי זה, ומאותתת למקבלי ההחלטות הנוכחיים באירופה כי התמודדות מול שלוחות טרור ממומנות דורשת סבלנות אסטרטגית והבנה של התמרון המבצעי המורכב.
השלכות ביטחוניות על בריתות המערב
במבט אסטרטגי רחב יותר, התערבותה של מרקל מדגישה את הצורך הדחוף של מדינות נאט"ו והאיחוד האירופי להפיק לקחים מעשיים מהלחימה העירונית בעצימות גבוהה שמנהל צה"ל. בעידן שבו איומי מנהרות, לוחמה היברידית ונשק בלתי מדויק מתפשטים בזירות גלובליות שונות, הידע הטקטי והמודיעיני הישראלי הופך למוקד למידה חיוני. שימור של לכידות מערבית איתנה תלוי בסופו של דבר ביכולת להבדיל בבירור בין תוקפנות מכוונת לבין הגנה עצמית מדויקת ומחויבת חוק.
קראו ניתוחים נוספים במדור פוליטיקה ועיינו במדריך ההיסטוריה האסטרטגית וריבונות ישראל.