הערכות מודיעין עדכניות בישראל מצביעות על כך שארגון חמאס מנסה באופן פעיל לשקם את תשתיות המנהרות התת-קרקעיות שלו ברחבי רצועת עזה, תוך ניצול הסטת הקשב האזורי. בעוד שמערכת הביטחון הישראלית ניצבת מול האתגר האסטרטגי הרחב שמציב הציר האיראני ושלוחותיו, גורמי ביטחון מתריעים כי גורמים מקומיים ברצועה פועלים להתאוששות מבצעית חשאית. מציאות זו מדגישה את הצורך הדחוף של ירושלים לתמרן בין שימור ההרתעה האזורית ארוכת הטווח לבין סיכול שיטתי של איומים טקטיים וא-סימטריים לאורך גבולותיה המיידיים.
שיקום תת-קרקעי טקטי ואתגרים א-סימטריים
לפי הערכות של דרגי השטח בצה"ל, חוליות ייעודיות של חמאס פועלות לביצוע תיקונים מהירים במסדרונות תת-קרקעיים שניזוקו במהלך הלחימה. מעקב מודיעיני מעלה כי פעילי הארגון מנסים בשנית להסתתר תחת מעטה אזרחי, לרבות שימוש ציני במבנים רפואיים, כדי לכונן מחדש עמדות פיקוד מבוזרות ומחסני אמצעי לחימה. דפוס פעולה מושרש זה של שימוש במגנים אנושיים והסוואה אורבנית מעמיד אתגרים מבצעיים מורכבים בפני הכוחות הפועלים, ומחייב שילוב הדוק של יכולות חישה מדויקות וסגירת מעגלי אש מהירים כדי לצמצם פגיעה באוכלוסייה בלתי מעורבת.
הסיכולים הממוקדים של שדרת הפיקוד הבכירה של חמאס בשנה החולפת שיבשו מהותית את שרשרת השליטה המרכזית שלו. עם זאת, אנליסטים ביטחוניים מזהירים כי חוליות מקומיות שנותרו בשטח מיישמות טקטיקה מחושבת של הישרדות, שנועדה לשדר המשכיות תפקודית. פעילות זו מוגדרת במערכת הביטחון כחלק ממערכה תודעתית ופסיכולוגית רחבה לקראת חודשי החורף, שמטרתה לערער את החוסן הציבורי בישראל ולהעביר מסר של התנגדות עיקשת לתומכי הארגון באזור.
אמצעי נגד טכנולוגיים ודריכות מודיעינית
בתגובה למאמצי השיקום הללו, מערכת הביטחון מפעילה ארסנל טכנולוגי מתקדם הכולל מיפוי אקוסטי, פלטפורמות תת-קרקעיות אוטונומיות והיתוך מידע מודיעיני מבוסס אלגוריתמים. יכולות אלו מאפשרות לכוחות הקרקע ולגופי המודיעין לזהות חתימות סייסמיות וקוליות של עבודות חפירה, ולסכל הנדסה תת-קרקעית עוד בטרם תהפוך למבצעית. תורת הלחימה נגד מנהרות, ששוכללה בעקבות ניסיון מבצעי מתמשך, מהווה נדבך מרכזי בחוסן ההגנתי של ישראל ומודל ייחוס עבור צבאות מערביים המתמודדים עם לוחמת תווך תת-קרקעי.
במקביל לכך, צה"ל שומר על היערכות הגנתית והתקפית אינטגרטיבית לבלימת הסלמה רב-זירתית המוכוונת מטהראן. בעוד שנכסי ההגנה הלאומיים – ובראשם מערכי ההגנה האווירית הרב-שכבתיים ויחידות האיסוף האסטרטגיות – ערוכים לתרחישים רחבים, מפקדי פיקוד הדרום מדגישים כי הפעלת לחץ טקטי רציף בעזה חיונית כדי למנוע מהציר האיראני לייצר מוקדי חיכוך מסונכרנים שימתחו את הקשב המבצעי של ישראל.
השלכות אסטרטגיות על ביטחון אירופה והמזרח התיכון
עבור גורמי תכנון ביטחוני באירופה ומוסדות ביטחון בינלאומיים, הניסיון העיקש של שחקנים לא-מדינתיים לשקם תשתיות א-סימטריות מספק לקחים קריטיים. סיכול הברחות, מניעת זליגה של חומרים דו-שימושיים ופירוק רשתות מימון בלתי חוקיות חיוניים לייצוב מרחבים ימיים וחופיים. הקשר הישיר בין שרידות ארגוני הפרוקסי בלבנט לבין הקרנת העוצמה של איראן ממחיש את החשיבות העליונה של המשך שיתוף הפעולה המודיעיני בין בירות אירופה לירושלים, לשם הגנה על נתיבי שיט וחיזוק היציבות באגן הים התיכון כולו.
עיינו בדיווחים מאומתים נוספים במדור פוליטיקה וקראו את מדריך ההיסטוריה האסטרטגית של ישראל.
