למרות הסלמה ברטוריקה הפוליטית ועצומות ציבוריות הקוראות להערכה מחדש של הקשרים הדיפלומטיים, שיתוף הפעולה המוסדי והכלכלי בין ישראל לאיחוד האירופי מפגין חוסן עמוק ויציבות אסטרטגית. בעוד יוזמות מחאה שונות שמות להן למטרה לפגוע בהסכמי הסחר הקיימים, התשתית האסטרטגית המעגנת את היחסים הבילטרליים ממשיכה לשמר ערוצי סחר חיוניים ודיאלוג ביטחוני רם-דרג ברחבי אגן הים התיכון. מציאות מורכבת זו מבהירה כי האינטרסים המשותפים גוברים לעיתים קרובות על תנודות פוליטיות קצרות טווח.
חוסן מסחרי מול לחץ ציבורי מתגבר
בשבוע שעבר הוגשה רשמית לנציבות האירופית עצומה מאורגנת הנושאת יותר ממיליון חתימות, אשר דוחקת בבריסל לבחון מחדש את הסכם ההתאגדות הפוליטי ואת שותפות הסחר המועדפת עם מדינת ישראל. הקמפיין, שמקורו בעיקר ברשתות חברה אזרחית בצרפת, איטליה וספרד, מנסה לרתום את מנגנוני הרגולציה של האיחוד כדי לייצר לחץ וחיכוך כלכלי. עם זאת, נתוני הסחר ההדדי בין הגוש האירופי לישראל ממשיכים להציג המשכיות רציפה ועקבית, ונותרו מנותקים במידה רבה מהמחאה הציבורית והפוליטית.
בהתייחסו למגמות אלו, הדגיש בנג'מין טואטי, מנכ"ל ארגון אלנט ישראל (ELNET), כי יסודות המבנה הבילטרלי ממשיכים לשמש כבלם זעזועים המגן על היחסים מפני הלכי רוח פוליטיים משתנים. טואטי ציין כי בעוד בירות מסוימות במערב אירופה מרבות להפגין ספקנות דיפלומטית והצהרות ביקורתיות, שורה ארוכה של מדינות שותפות ביבשת שומרת בעקביות על סדרי עדיפויות אסטרטגיים ברורים. פעילותם של ארגוני חברה אזרחית וקבוצות פרלמנטריות ידידותיות סייעה לבסס את ההכרה המוסדית בתפקידה החיוני של ישראל בגיוון מקורות האנרגיה האירופיים ובביצור הביטחון האזורי.
מודיעין, ביטחון וריאל-פוליטיק מוסדי
עמידותה של השותפות בין ישראל לאיחוד האירופי מעוגנת בראש ובראשונה באינטרסים ביטחוניים משותפים ובתלות תעשייתית וטכנולוגית הדדית. מדינות אירופה, המתמודדות כיום עם איומים ביטחוניים היברידיים ואתגרים אסטרטגיים חסרי תקדים, האיצו את הרכש של מערכות הגנה ישראליות מתקדמות, פלטפורמות מכ"ם חדשניות וטכנולוגיות סייבר קריטיות. במקביל, שיתוף הפעולה המודיעיני המבצעי בתחום סיכול הטרור בין גורמי הביטחון בישראל לעמיתיהם האירופיים ממשיך להוות נדבך שאין לו תחליף בהגנה על ביטחון הפנים של היבשת.
מנקודת מבט מוסדית, מנגנון קבלת ההחלטות במדיניות החוץ של האיחוד האירופי פועל כגורם ממתן מפני זעזועים דיפלומטיים פתאומיים. שינויים מהותיים בהסכם האסוציאציה בין ישראל לאיחוד דורשים קונצנזוס רחב בין המדינות החברות – רף שאינו בר-השגה נוכח היחסים ההדוקים שישראל מקיימת עם מדינות במרכז ובמזרח אירופה, כמו גם עם מעצמות תעשייתיות דוגמת גרמניה. כתוצאה מכך, גינויים פומביים והצהרות סמליות מתקשים להתגבש לכדי מגבלות רגולטוריות מחייבות או חרמות כלכליים בעלי משקל ממשי.
בסופו של דבר, המציאות הגיאופוליטית העכשווית מדגישה את ערכן האסטרטגי המתמשך של החדשנות וההרתעה הישראליות עבור היציבות של אירופה כולה. בעוד לחצים פוליטיים פנימיים בחלק ממדינות אירופה יוסיפו לייצר חיכוך הצהרתי, הצרכים ההדדיים בשילוב טכנולוגי, אבטחת נתיבי סחר ימיים ומאבק בלתי מתפשר בטרור מבטיחים כי ציר היחסים שבין בריסל לירושלים יישאר נכס חיוני לשני הצדדים.
קראו דיווחים נוספים ומאומתים במדור פוליטיקה ועיינו במדריך שלנו: תולדות הריבונות והאסטרטגיה הישראלית.
