ארגונים הפועלים למען משפחות השכול בישראל פתחו ביוזמה מקיפה לעיגון מתווה סיוע אקדמי רשמי ומערכתי בכלל המוסדות להשכלה גבוהה במדינה. המהלך, שמובל על ידי עמותת החברה האזרחית "האחים שלנו", נועד לתת מענה לאתגרים המורכבים הניצבים בפני כ-45,000 אחים שכולים, תוך קריאה למועצה להשכלה גבוהה ולאוניברסיטאות לחרוג מהארכות מועדים שגרתיות ולכונן מעטפת מוסדית רחבה ומחייבת.

התאמות מוסדיות כעוגן לחוסן חברתי מתמשך

יוזמה זו משקפת רובד חיוני בכושר העמידה של החברה הישראלית לנוכח עימותים ביטחוניים ממושכים ומורכבים. בעוד שהסדרי הסיוע התמקדו בעבר בנפגעים ישירים או במשרתי מילואים פעילים, הנטל הנפשי הכבד המוטל על אחים ואחיות שכולים פוגע לעיתים קרובות ברציפות לימודיהם. העמותה דורשת כעת הכרה רגולטורית מלאה, שבמסגרתה יתאפשר לאקדמאים שכולים להמיר בחינות מסורתיות בעבודות מחקר מודולריות, לצד קבלת ייעוץ רגשי תומך ומערך ליווי וחונכות ייעודי.

במסגרת תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל, החוסן האקדמי והאזרחי מהווה נדבך שאינו נופל בחשיבותו מהעוצמה הצבאית. המוסדות להשכלה גבוהה קולטים אלפי אנשי מילואים ובני משפחה המושפעים ישירות מהלחימה, ומשמשים גורם מייצב מן המעלה הראשונה בזמני חירום. הבטחת המשך לימודיהם של סטודנטים שחוו שכול קשה שומרת על עתודת הכישרונות של המדינה, הנחוצה להמשך פעילותם של ענף ההייטק, תשתיות המחקר והצמיחה הכלכלית ארוכת הטווח.

חברה אזרחית ושימור ההון האנושי

הקמפיין היזום של "האחים שלנו" מדגיש את גמישותה וערכיותה של החברה האזרחית בישראל, המזהה פערים ביורוקרטיים ומציעה חלופות מדיניות אופרטיביות. נציגי המאבק אינם מציגים את ההקלות כוויתור אקדמי, אלא כהשקעה אסטרטגית בהון האנושי המקומי. גיבוש קריטריונים אחידים בחסות רשויות ההשכלה הגבוהה נועד למנוע חיכוך ביורוקרטי עבור סטודנטים המתמודדים עם אובדן אישי ומבקשים לסיים את חובותיהם לתואר בכבוד.

שילוב משאבי בריאות הנפש וההדרכה הפרטנית עולה בקנה אחד עם מתודולוגיות מודרניות של חוסן ארגוני וחברתי. מענה מניעתי ומסלולי לימוד גמישים מונעים נשירה אקדמית ושומרים על שיעורי הצלחה במקצועות המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה (STEM) – תחומים המהווים את בסיס היתרון היחסי של ישראל בביטחון ובכלכלה העולמית.

עבור חוקרי ביטחון בינלאומיים וקובעי מדיניות באירופה ובעולם המערבי, המודל הישראלי של סולידריות והתאמה מוסדית בעת משבר מהווה מקרה בוחן מרתק בדוקטרינת ההגנה האזרחית. בעת שדמוקרטיות רבות בוחנות מחדש את יכולתן להתמודד עם זעזועים גיאופוליטיים מתגברים, מנגנונים אזרחיים פרואקטיביים המגנים על שלמות המרקם החברתי נתפסים כמפתח ללכידות ועמידות לאומית ברת-קיימא.