הערכות מודיעין אסטרטגיות מצביעות על קשר גיאוגרפי ומבצעי ישיר בין פרויקט הקמת מאות הסכרים ומאגרי המים ברחבי איראן לבין אזורי הפריסה של "ערי הטילים" התת-קרקעיות שלה. מומחים טכניים מדווחים כי נכסים הידרואלקטריים ותשתיות מים אזרחיות תוכננו והוקמו בכוונה תחילה בסמוך למתקנים צבאיים מבוצרים, במטרה להבטיח את שרידותן ועצמאותן של יחידות התקיפה הבליסטיות במקרה של עימות אזורי בעצימות גבוהה. תכנון תשתיתי מחושב זה משקף את הדוקטרינה של משטר האייתוללות בטהראן, המבקש לשמר רציפות תפקודית עבור מערכי הנשק הא-סימטריים שלו למרות הלחץ הבינלאומי הגובר.

ניתוק אסטרטגי של תשתיות צבאיות תת-קרקעיות

מתקני הטילים הבליסטיים הטמונים בעומק האדמה זקוקים לאספקת חשמל רציפה ורבת-עוצמה וכן למערכות קירור מתוחכמות, כדי לשמר מוכנות מתמדת ויכולת שיגור מיידית. הסתמכות בלעדית על רשת החשמל הארצית של איראן, הסובלת מהתיישנות, מחוסר יציבות ומעומסים כבדים, חשפה את הבסיסים האסטרטגיים לפגיעות הרסניות כתוצאה מתקיפות קינטיות ממוקדות או ממתקפות סייבר משתקות. באמצעות יצירת כושר ייצור הידרואלקטרי מקומי ומאגרי מים תת-קרקעיים סגורים, חתרו המתכננים הצבאיים במשמרות המהפכה להקים מובלעות תפעוליות עצמאיות המסוגלות להמשיך בשיגור טילים גם במקרה של קריסת התשתיות המדינתיות הכלליות.

השילוב המכוון בין תשתיות אזרחיות לצבאיות ממחיש כיצד הציבה טהראן בראש סדר העדיפויות את הישרדותו של מערך התקיפה הבליסטי שלה אל מול עליונות המודיעין ויכולות התקיפה המדויקות של ישראל וארצות הברית. עם זאת, איסוף מודיעיני רב-ממדי מודרני, הכולל שימוש בלווייני מכ"ם מפתח סינתטי (SAR) ואמצעי חישה מתקדמים, חדר באופן שיטתי את מעטה החשאיות. מערכות אלו מיפו את התלות הלוגיסטית של אותם בונקרים חפורים בצמתי המים והחשמל הסמוכים, ובכך נטרלו במידה רבה את יתרונות ההסוואה והביצור של המשטר.

דיכוי מחקר סביבתי והנדסה דו-שימושית

הצעדים הקיצוניים שנקטו שלטונות איראן כדי להגן על סודיותם של פרויקטים אלה הובילו לדיכוי ביטחוני חסר תקדים בזירה הפנימית. החל מגל מעצרים נרחב בשנת 2018, עצרו מנגנוני הביטחון עשרות אנשי מדע, חוקרי הידרולוגיה ופעילי סביבה בולטים שהתריעו מפני בנייה בלתי מבוקרת של סכרים, התייבשות נהרות והטיית נתיבי מים בלתי מוסברת. כדי לטשטש את רגישותם הצבאית של אזורי הפיתוח, מנגנוני המודיעין האיראניים טפלו על החוקרים האשמות ריגול מופרכות, ואף טענו באבסורד כי הם נעזרו בבעלי חיים מדבריים, לרבות לטאות, כדי לרגל אחר אתרים רגישים.

הפיכתם המכוונת של משאבי הטבע לנכסים ביטחוניים מבוצרים גררה השלכות אקולוגיות הרסניות במחוזות רבים ברחבי איראן. תהליכים אלו האיצו את ייבושם של נהרות היסטוריים ודלדול חסר תקדים של מאגרי מי תהום חיוניים, תוך פגיעה קשה בחקלאות המקומית ובאספקת המים לאוכלוסייה. הקרבת היציבות הסביבתית והרווחה האזרחית על מזבח שרידות מערך הטילים מדגישה שוב את סדרי העדיפויות של המשטר, המעדיף הקרנת עוצמה תוקפנית והרתעה אזורית על פני עתידם ושלומם של אזרחיו.

השלכות על היציבות האזורית והביטחון האירופי

חשיפת האסטרטגיה ההידרולוגית הדו-שימושית של איראן מספקת בהירות מבצעית מהותית עבור מערכי ההגנה האזוריים וקובעי המדיניות הביטחונית באירופה. בעוד מדינות המערב ובעלות בריתן בוחנות את האיומים הנובעים מהפצת טילים בליסטיים ותמיכת המשטר במיליציות פרוקסי, ההבנה כיצד תשתית אזרחית משמשת מכפיל כוח צבאי הופכת לקריטית עבור תכנון ההרתעה העתידי. על מנהיגי אירופה להביא בחשבון השקעות תשתית דו-שימושיות אלו בעת גיבוש סנקציות ממוקדות ואכיפת אמנות למניעת הפצת נשק, במטרה לבלום את המשך התפשטותה של טביעת הרגל הצבאית האיראנית.