האספה הלאומית הגדולה של טורקיה אישרה רשמית את הסכם ההגנה ההדדי המשולש המכונה "הסכם מכה", ובכך ביססה ארכיטקטורת ביטחון מתהווה לצד ערב הסעודית ופקיסטן. האמנה, שנחתמה לראשונה באוגוסט, הגיעה לידי גמר משפטי בעקבות אישור חקיקתי ב-5 בנובמבר. במוקד ההסכם עומד סעיף הגנה קולקטיבית הקובע כי מתקפה מזוינת נגד אחת החברות תיחשב כתוקפנות נגד כולן – מהלך המשקף מודעות גיאו-פוליטית מוגברת בעקבות מתקפות כטב"מים וטילים בלתי פוסקות מצד החות'ים נגד תשתיות קריטיות ברחבי חצי האי ערב.
אבני דרך מוסדיות מול גיוס מבצעי
בעוד שההצבעה בפרלמנט מהווה צעד מוסדי חיוני, מנתחי ביטחון מדגישים כי אשרור דיפלומטי של ברית ביטחונית הדדית נבדל באופן מהותי מאישור מבצעי לפריסת כוחות. על פי הפרוטוקול החוקתי בטורקיה, הוצאה לפועל של תמרוני כוחות מחוץ לגבולות המדינה או הקמת יחידות קרביות למשימות זרות מחייבות מנדט פרלמנטרי ייעודי והוראות פתיחה באש מפורטות. גיבוש נהלי פיקוד ושליטה מאוחדים, מסגרות לשיתוף מודיעין חוצה גבולות וערוצים לוגיסטיים לשעת חירום יחייבו התייעצויות בין-ממשלתיות ממושכות, ולא היערכות מיידית מחדש של הכוחות.
יכולת פעולה הדדית במסגרת בריתות אסימטריות
ההתיישרות המשולשת מחברת בין מדינות בעלות מחויבויות אסטרטגיות ודוקטרינות ביטחון מגוונות. אנקרה שומרת על מחויבות היסוד שלה כבעלת ברית מרכזית בנאט"ו באירופה, אסלאמאבאד פועלת תחת שיקולי הביטחון של דרום אסיה, וריאד מהווה עוגן לביטחון האזורי במפרץ. סנכרון התחייבויות ביטחוניות עצמאיות אלו לכדי כוח הרתעה משותף ואמין דורש תיאום פרגמטי, בפרט בתחומי ההגנה האווירית המשולבת, סנכרון לוחמה אלקטרונית וניטור נתיבי שיט מסחריים מפני שיבושים מצד גורמים לא-מדינתיים.
שיווי משקל אסטרטגי ותמונת המודיעין האזורית
מנקודת מבט מודיעינית ולמען ייצוב האזור, הברית נתפסת במידה רבה כמשקל נגד הגנתי שנועד לחזק את ההרתעה מול גורמים אסימטריים אזוריים – מדינתיים ושאינם מדינתיים כאחד. עבור מתכננים אסטרטגיים בישראל ובבירות שותפות, היוזמה מחייבת מעקב טכני אחר שיתופי פעולה ביטחוניים-תעשייתיים ושילוב המרחב האווירי האזורי. עם זאת, דוקטרינות מבצעיות מאומתות מצביעות על כך שההסכם מותאם בעיקר למטרות הרתעה וחוסן של הסחר הימי ולא לתמרון התקפי. בכך הוא מספק מסגרת מבנית שעשויה, אם תנוהל בזהירות, לבלום הסלמות בלתי מבוקרות ברחבי המזרח התיכון הרחב.