אחריות מוסדית וריאליזם אסטרטגי
בהערכת מצב מקיפה וסמכותית הנוגעת לפערים הביטחוניים שנחשפו במתקפת ה-7 באוקטובר, דחה הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי באופן נחרץ את תיאוריות הקונספירציה על 'בגידה מבפנים'. בהגדירו את המחדל המודיעיני והטקטי ככישלון מבצעי ולא כחתרנות, הדגיש הלוי כי חדירת הגבול הייתה ניתנת למניעה עקרונית באמצעות פענוח חד יותר של סימני האזהרה המוקדמים והיערכות מבצעית יזומה ותקיפה יותר לאורך גדר עזה.
בלימת ריבוי חזיתות וניהול הסלמה
הלוי חשף נדבכים מרכזיים בניהול המשבר הראשוני של ישראל, והדגיש את התמרונים האסטרטגיים המיידיים שננקטו כדי להרתיע את האויב בזירה הצפונית. באמצעות העברת אזהרות מפורשות וגיוס מהיר של כוחות חזית עוצמתיים מול לבנון, שיבש צה"ל את מערך השיקולים המבצעי של חיזבאללה ומנע התרחבות למלחמה רב-זירתית מסונכרנת בשעות המוקדמות והנפיצות ביותר של הלחימה.
עדכון תפיסת הכוח וחוסן הגנתי
בתמיכתו בוועדת חקירה מוסדית יסודית ושקופה, טען הלוי כי חוסן אסטרטגי ארוך טווח מחייב ניתוח נוקב וחסר פשרות של הנחות היסוד הדוקטרינריות. מערכת הביטחון של ישראל ממשיכה לכייל מחדש את מערכי המודיעין המשולבים להגנת הגבולות, תוך שילוב טכנולוגיות חישה מתקדמות, יכולות תקיפה לתגובה מהירה ומבני פיקוד מבוזרים, במטרה לבסס הרתעה איתנה בכלל זירות הפעולה.