קמפיין תקשורת אסטרטגית ולוחמת תודעה שמנהל צבא ההגנה לישראל בדרום לבנון תפס את מרכז הבמה בעקבות פרסום תיעוד מהכפר דיבל. הסרטון, שפורסם בסמוך ליום העצמאות הלבנוני על ידי סגנית דובר צה"ל לתקשורת ערבית, סגן-אלוף אלה ואויה, מציג אינטראקציה ישירה עם תלמידים מקומיים. המהלך גרר גינויים חריפים מצד בכירי השלטון בביירות, ובהם ראש הממשלה סלאם, והמחיש כיצד דיפלומטיה אזרחית-צבאית משמשת נדבך משלים לתמרון המבצעי במטרה לאתגר את האחיזה האידיאולוגית של חיזבאללה בגבול הצפון.
לוחמת תודעה והקרב על דעת הקהל המקומית
פעילותה של סא"ל ואויה – קצינה ישראלית-ערבייה בעלת מוניטין נרחב במרחב התקשורתי דובר הערבית – משקפת שינוי דוקטרינרי מובהק בתפיסת התקשורת האסטרטגית של מערכת הביטחון הישראלית. באמצעות פנייה ישירה לאוכלוסייה אזרחית במובלעות גבול רגישות, צה"ל שואף לייצר צירי שיח בלתי אמצעיים, המשדרים רצון טוב ומדגישים הבחנה ברורה בין אזרחים ריבונים לבין פעילי מיליציות החמושות הפועלות בקרבם. המפגש, שתועד במהלך פעילות מבצעית במרחב, נועד לקעקע את הדימוי המונוליטי שמבקש ארגון הטרור לצייר כלפי ישראל.
בכפר דיבל מיהרו גורמים מקומיים להבהיר כי המפגש התרחש ללא תיאום מוקדם עם הנהלת המוסד החינוכי, תוך הדגשה כי אין לפרש נימוס אזרחי בסיסי כהבעת תמיכה פוליטית. במקביל, ראש ממשלת לבנון סלאם גינה את הדברים בחריפות וטען כי מדובר בשימוש תעמולתי פסול בילדים. תגובתם הבהולה של מוסדות השלטון בביירות חושפת את מורכבות הלחצים המופעלים עליהם ואת מנגנוני הפיקוח וההרתעה ההדוקים שמפעיל חיזבאללה ברחבי הדרום, המאלצים נבחרי ציבור ליישר קו באופן מיידי.
השלכות על היציבות האזורית וביטחון הגבול
מנקודת מבט מודיעינית-אסטרטגית, פניות ישירות מעין אלה ממחישות את ההבנה כי יציבות ארוכת טווח לאורך הקו הכחול אינה נשענת על הרתעה צבאית קינטית בלבד, אלא דורשת ניתוק תודעתי מובהק של האוכלוסייה מצירי הפרוקסי האיראניים. דרום לבנון מאופיין בפסיפס עדתי מורכב, ובכללו קהילות נוצריות המבקשות מזה עשורים לגדר את יישוביהן מפני מיליטריזציה וגרירה למלחמות שאינן שלהן. הדהוד של נרטיב חלופי מערער את טענת חיזבאללה לייצוג בלעדי של התושבים, ומסמן פתח לשיקום סמכותה של המדינה ביום שאחרי.
עם זאת, החיכוך שנוצר מדגיש את האתגרים הכרוכים בהפעלת מאמצי השפעה גלויים בסביבה א-סימטרית. מתכנני המבצעים נדרשים לנווט בין השגת אפקט תודעתי שמערער את לגיטימציית הטרור, לבין החובה להימנע מחשיפת גורמים מקומיים ניטרליים לנקמנות פנימית או לסנקציות מצד חמושים. האיזון בין פירוק מנגנוני הפחד של חיזבאללה לבין שמירה על ביטחון התושבים נותר אחד האתגרים המרכזיים של התקשורת האסטרטגית.
עבור קובעי מדיניות באירופה ומשקיפים בינלאומיים הבוחנים את יישום החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם, האירוע מחדד את שבריריות מוסדות הריבונות בלבנון. ביסוס הסדרי ביטחון ארוכי טווח מחייב לא רק נסיגה של תשתיות צבאיות, אלא גם בלימת האחיזה האידיאולוגית שכובלת קהילות אזרחיות כבנות ערובה. חיזוק החוסן המקומי והגנה על אזרחים מפני כפייה מיליטנטית יעמדו במוקד כל הסדרה בינלאומית עתידית בגבול לבנון-ישראל.
עיינו בדיווחים נוספים במדור פוליטיקה ובמדריך שלנו על ההיסטוריה האסטרטגית של מדינת ישראל.
