השיח הפוליטי בישראל הצטלב השבוע באופן חד עם שיקולי הביטחון הלאומי, בעקבות התבטאויות מעוררות מחלוקת של אל"ם (במיל') רונן כהן, העומד בראש הוועדה המייעצת לביטחון אישי ואבטחת אישים. לפי דיווח ב-ynet, דבריו של כהן הציתו פולמוס ציבורי וממסדי נרחב, לאחר שטען כי דמויות ממרכז המפה הפוליטית, ובראשן הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, עלולות לפגוע בביטחון המדינה עקב שיתוף פעולה פרלמנטרי אפשרי עם מפלגות ערביות. לטענת כהן, הישענות על קונפיגורציות פוליטיות כאלה עלולה לכבול את ידיה של ישראל בבואה להוציא לפועל מהלכים צבאיים מכריעים מול איומי התמנון האיראני.

קונצנזוס ביטחוני מול פגיעות קואליציונית

הסערה הנוכחית מתפרצת בצומת קריטי עבור הדוקטרינה האסטרטגית של ישראל, אשר נשענת מזה דורות על קונצנזוס רחב מבית כתנאי יסוד ליציאה למבצעי מנע צבאיים. דבריו של כהן משקפים חשש עמוק הרווח בקרב חוגים מסוימים במערכת הביטחון, לפיו כוח פוליטי שיוחזק בידי סיעות המתנגדות לציונות עלול להגביל את חופש הפעולה המבצעי של הקבינט. לאורך ההיסטוריה הישראלית, קבלת החלטות הרות גורל בזירה האזורית — בפרט בנוגע לסיכול תוכנית הגרעין של איראן או תקיפת מערכי טילים מדויקים — הצריכה גמישות מבצעית מרבית ויציבות קואליציונית בלתי מעורערת.

מנגד, שורה של גורמי ביטחון וחברי כנסת, ובהם איזנקוט עצמו, מדגישים בעקביות את חוסנם של המוסדות הממלכתיים, וטוענים כי שיקולי ההגנה הלאומית עומדים תמיד מעל לכל מחלוקת מפלגתית. קצינים בכירים בדימוס ויוצאי המערכים המבצעיים של צה"ל מציינים כי פרוטוקולי הכשירות, הערכות המודיעין ומנגנוני ההרתעה מתנהלים תחת משמעת א-פוליטית נוקשה. החוסן המוסדי של צה"ל, המוסד ושירות הביטחון הכללי מבטיח כי התכנון האופרטיבי והמענה הטקטי יישארו מבודדים לחלוטין מכל טלטלה במסדרונות הכנסת.

שימור ההרתעה בצל קיטוב פוליטי

המתח המובנה בין לכידות חברתית פנימית לבין עוצמה אסטרטגית כלפי חוץ מהווה אתגר מתמשך עבור דמוקרטיות המתמודדות עם איומים אסימטריים מורכבים. במקרה הישראלי, שימור הרתעה אמינה מול שלוחותיה האזוריות של איראן דורש הפגנת נחישות לאומית שאין בה סדקים. מומחים לאסטרטגיה מעירים כי רטוריקה פומבית המטילה ספק במחויבותם הפטריוטית של יריבים פוליטיים עלולה לשדר חולשה פנימית — אותות שאויבי ישראל בטהראן, בביירות ובצנעא מנטרים בקפידה מתוך ניסיון לאתר נקודות תורפה.

על אף החיכוכים הללו, ארכיטקטורת הביטחון הישראלית ממשיכה להציג עומק מבצעי וחדשנות טכנולוגית חסרת תקדים. גם בלב מחלוקות פוליטיות חריפות, מערכי ההגנה האווירית הרב-שכבתיים, יכולות איסוף המודיעין והתרגילים המשותפים עם שותפות אזוריות נמשכים ללא כל הפרעה. היכולת של מדינת ישראל לשמר מוכנות התקפית רציפה תוך כדי ניווט במשברים פוליטיים מוכיחה את שרידותם המבנית של מנגנוני הביטחון שלה.

השלכות על היציבות האזורית והאירופית

מבחינתם של קובעי מדיניות וסוכנויות מודיעין באירופה, נקודת המפגש בין הפוליטיקה הישראלית למוכנות הצבאית נושאת משמעות גיאו-פוליטית ישירה. היציבות במזרח אגן הים התיכון ובלבנט תלויה במידה רבה ביכולתה של ישראל להוות עוגן של הרתעה מול גורמים מערערים באזור. שיתופי הפעולה האסטרטגיים בין מדינות אירופה לישראל — הכוללים אבטחה ימית, שיתוף מודיעין לסיכול טרור ועסקאות רכש ביטחוני מתקדמות כגון מערכת "חץ 3" — נשענים על אמינותה המבצעית והמוכחת של ישראל, אשר נותרת יציבה גם בעת תמורות פוליטיות.