המגעים בין ירושלים לוושינגטון סביב המדיניות לבלימת תוכנית הגרעין האיראנית מגיעים לנקודת רתיחה, בעוד ראש הממשלה בנימין נתניהו נערך להציג הערכות מודיעיניות ואסטרטגיות עדכניות לממשל האמריקני. על פי דיווחים בישראל, נתניהו שואף לשכנע את ההנהגה בארצות הברית בנחיצותה של פעולה צבאית נחרצת נגד מתקני ההעשרה, בעוד הנשיא דונלד טראמפ הבהיר בראיון לאתר "אקסיוס" כי אינו ממהר לקבל החלטה מבצעית שכזו. דיאלוג מתוח אך הדוק זה משקף את המאמץ לתאם בין בעלות הברית את מאזן ההרתעה הטכנולוגי, לוחות הזמנים המבצעיים ושמירה על היציבות האזורית.
לוחות זמנים מתפצלים ודוקטרינות הרתעה
במערכת הביטחון הישראלית ממשיכים לבחון את התקדמות ההעשרה באיראן דרך פריזמה של הרתעה מכרעת והגנה על יעדים קיומיים. הערכות מצב שנדונו בערוצים ביטחוניים משותפים מצביעות על דאגה גוברת מהרחבת המתקנים התת-קרקעיים המבוצרים של טהרן, עובדה המדרבנת את ירושלים לחתור להסכמות אסטרטגיות חד-משמעיות מול וושינגטון. עבור ההנהגה הישראלית, קביעת קווים אדומים ופעולה בטרם פריצה גרעינית הן כורח חיוני, בייחוד לאחר שמערכות מודיעין משולבות וחימושים מדויקים ארוכי-טווח הוכיחו יעילות מבצעית חסרת תקדים נגד רשתות שלוחות הטרור ברחבי המזרח התיכון.
מנגד, עמדתו של הממשל בוושינגטון נגזרת משיקולים גיאו-אסטרטגיים רחבים יותר, שמטרתם למנוע היגררות לעימותים צבאיים ממושכים מעבר לים ולשמר יציבות כלכלית גלובלית. בהתבטאויותיו הבהיר טראמפ כי הוא אינו נחפז להורות על מתקפה קינטית רחבת היקף, ורמז על דחיית הכרעות מבצעיות לעבר שנת 2027 תוך מיקוד הלחץ בכלים כלכליים ודיפלומטיים. גישה אמריקנית זו מבטאת רצון להפעיל סנקציות חונקות ולמצות ערוצי מו"מ כפויים, מתוך כוונה לבלום את טהרן מבלי להצית עימות צבאי ישיר העלול לערער את שוקי האנרגיה ולפגוע בסדרי עדיפויות בינלאומיים אחרים.
דוקטרינת תקיפה מנגד ועליונות טכנולוגית
במהלך דיון על המתווה המבצעי לסיכול האיום, הציג השר לשעבר לעניינים אסטרטגיים, רון דרמר, תפיסה ביטחונית שלפיה נטרול מתקני הגרעין אינו דורש כלל מעורבות של כוחות קרקעיים זרים. בהופעה בפודקאסט אמריקני הדגיש דרמר כי היכולות הטכנולוגיות המתקדמות של צה"ל מאפשרות להשלים את המשימה ביעילות באמצעות חימושי מנגד מדויקים, לוחמה אלקטרונית מתקדמת ומבצעים אוויריים כירורגיים. תפיסה זו נשענת על היתרון האיכותי המובהק של ישראל ועל מערכות הגנה אווירית רב-שכבתיות, המיועדות לפגוע בתשתיות מבוצרות תוך הימנעות מהסתבכות במלחמת התשה יבשתית.
מסגרת מבצעית זו נועדה לפוגג את החשש המסורתי בוושינגטון מפני שליחת חיילים אמריקנים למערכות בוציות וארוכות במזרח התיכון. באמצעות הצגת תוכניות המבוססות על תקיפות מרוחקות, כלי טיס בלתי מאוישים וחדירה קיברנטית עמוקה, מבקשים מתכננים ישראלים להוכיח לבעלות הברית כי ניתן לסכל את פרויקט הגרעין בדיוק כירורגי ובמינימום נזק סביבתי או תגובת שרשרת אזורית בלתי נשלטת.
השלכות אסטרטגיות על אירופה והביטחון האזורי
עבור קובעי המדיניות באירופה, המחלוקת הנוכחית בין ירושלים לוושינגטון מדגישה את הפגיעות הרבה של נתיבי שיט בינלאומיים ומרכזי אספקת האנרגיה באזור המפרץ והים האדום. בעוד המנהיגים בוחנים את לוחות הזמנים לטיפול בהתגרענות האיראנית, בבירות אירופה נערכים לתנודתיות במחירי הנפט ולהשלכות אפשריות על שרשראות האספקה באגן הים התיכון. שיתוף פעולה מודיעיני הדוק בין סוכנויות הביטחון האירופיות, ארה"ב וישראל יישאר חיוני להגנה על חופש השיט, ייצוב הסחר הימי ומניעת הפצת נשק להשמדה המונית.
קראו ניתוחים נוספים במדור פוליטיקה ועיינו במדריך ההיסטוריה האסטרטגית של ישראל.
