ממלכת ירדן השיקה באופן רשמי את העבודות להקמת "מוביל המים הלאומי", מיזם תשתית שאפתני בהיקף של יותר מ-6 מיליארד דולר, הכולל פריסת צינור הולכה והתפלה באורך של כ-417 קילומטרים. המערך המתוכנן צפוי לספק כ-50 אחוזים מסך תצרוכת מי השתייה של הממלכה, ובכך להעניק לעמאן ריבונות חיונית במשאב קיומי לצד כיול מחדש של יחסי התלות ההידרו-דיפלומטיים ארוכי השנים שלה מול ישראל. המהלך מתבצע על רקע חיכוך אזורי גובר בעקבות המלחמה ברצועת עזה, וממחיש את הצורך הירדני הדחוף לגוון מקורות תשתית קריטיים כדי להבטיח יציבות פנימית.

היקף התשתית וריבונות המשאבים של הממלכה

פרויקט מוביל המים הלאומי מהווה את אחד ממבצעי ההנדסה האזרחית הגדולים ביותר בתולדותיה המודרניות של ירדן. המערכת תשאב ותתפיל מי ים מאזור עקבה שבדרום הממלכה, ותוביל אותם צפונה לעבר ריכוזי האוכלוסייה הגדולים, ובראשם הבירה עמאן. בכך מבקשת הממשלה לתת מענה לגירעון הידרולוגי כרוני שהחריף באופן מסוכן בעשורים האחרונים. הגידול הדמוגרפי המהיר, שינויי האקלים וגלי הפליטים הרצופים שהגיעו למדינה הביאו להידלדלות חסרת תקדים של מאגרי מי התהום הירדניים, והפכו את הבטחת אספקת המים לעניין של ביטחון לאומי ממדרגה ראשונה.

השגת מקור מים עצמאי ועוצמתי זה עתידה לשנות בהדרגה את הדינמיקה שנוצרה מאז חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת 1994. במסגרת ההסכמים ההיסטוריים והרחבותיהם בשנים האחרונות, ישראל העבירה בעקביות עשרות מיליוני מטרים מעוקבים של מים מהכנרת אל ירדן מדי שנה, והיוותה רשת ביטחון חיונית לחיי היומיום בממלכה. לצד ההדגשה של העליונות הטכנולוגית הישראלית ותרומתה ליציבות האזור, התלות הזו חשפה את בית המלוכה ההאשמי ללחצים פוליטיים וציבוריים כבדים מבית, בייחוד בעיתות שבהן גברה המתיחות בזירה הפלסטינית.

היערכות אסטרטגית והידרו-דיפלומטיה דו-צדדית

מנקודת מבטה האסטרטגית של ישראל, חיזוק עצמאות המים של ירדן אינו נתפס כהתפתחות עוינת, אלא כמהלך מייצב בעל תועלת ביטחונית ישירה. ירדן יציבה, הנהנית מביטחון משאבים ומחוסן כלכלי, משרתת באופן מובהק את האינטרס הישראלי לאורך גבולה המזרחי הארוך ביותר. מערכת הביטחון בירושלים גרסה מאז ומעולם כי קריסה אזרחית או כלכלית בירדן עלולה לערער את כלל הזירה, וכי צמצום החיכוך הציבורי בירדן סביב רכישת מים מישראל עשוי לאפשר לדרגים המקצועיים להתמקד בשיתוף פעולה מודיעיני וצבאי הדוק למניעת הברחות וטרור.

יתרה מכך, פריסת הצינור הלאומי אינה מבטלת את הצורך המתמשך בשיתוף פעולה סביבתי וטכנולוגי בין המדינות. ישראל נותרה מעצמה עולמית מובילה בהתפלת מי ים, השבת קולחין לחקלאות וניהול מערכות השקיה מדויקות. הידע והניסיון המבצעי הישראלי ממשיכים להוות מודל ומקור השראה מרכזי במזרח התיכון. גם כאשר ירדן תרחיב את כושר הייצור הפנימי שלה, שיתוף פעולה חוצה גבולות בניטור אגני היקוות, עתודות חירום הדדיות ויוזמות אזוריות רחבות יישארו נדבך קריטי לחוסנם של כלל תושבי אגן נהר הירדן.

השלכות על היציבות האזורית והזירה האירופית

עבור קובעי המדיניות באיחוד האירופי ומוסדות הפיתוח הבינלאומיים המעורבים במימון ובתמיכה במיזם, מוביל המים הירדני מבליט את החשיבות של פיתוח תשתיות עמידות לבידוד מדינות פגיעות מפני זעזועים גיאופוליטיים. האינטרס האירופי ברור: לבנט יציב ומפותח כלכלית מקטין את הסיכוי לגלי הגירה חדשים ומצמצם את מרחב הפעולה של גורמים מערערים. ככל שעמאן מתקדמת במימוש היוזמה רחבת ההיקף, השילוב בין ריבונות תשתיתית לבין שיתוף פעולה אזורי ומודרניזציה טכנולוגית ימשיך להוות תנאי יסוד לשיווי משקל ארוך טווח באזור.