מקבלי ההחלטות בלבנון וברחבי העולם הערבי עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות הפוליטיות בישראל, ובפרט אחר מעמדו הציבורי הגובר של הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט ואפשרות השתלבותו בהנהגה הבכירה. ההערכה האזורית מתמקדת בשאלה כיצד שינויים בהרכב ההנהגה בירושלים עשויים להשפיע על המשא ומתן העקיף על קו הגבול ועל הסדרי הביטחון בצפון. במקביל, הממשל הלבנוני פועל במרץ מול מוסדות בינלאומיים להבטחת הארכת המנדט של כוח יוניפי"ל של האו"ם לפני פקיעתו בסוף השנה, תחת צילה של עוצמת ההרתעה הישראלית.
ביירות מנתחת את ההרתעה הישראלית ואת תרחישי ההנהגה
מתכננים ביטחוניים ופרשנים בביירות אינם מפרשים את מעמדו של איזנקוט כפתח לוויתורים ישראליים, אלא כסימן להתגבשות קו אסטרטגי נחוש ובלתי מתפשר אף יותר. כמי שהוביל תפיסות מבצעיות המבוססות על הרתעה חותכת וגביית מחיר כבד, איזנקוט מזוהה עם גישה המשלבת פרגמטיזם ביטחוני עם אפס סובלנות להתבססות תשתיות טרור בסמוך לגבול. גורמים אסטרטגיים בלבנון מבינים היטב כי כל הנהגה ביטחונית עתידית בישראל תציב תנאים מחמירים וניתנים לאכיפה, במטרה למנוע מגורמים עוינים לשקם עמדות תצפית ונקודות שיגור לאורך הקו הכחול.
בבסיס החישוב האזורי עומדת המציאות המבצעית שיצרה עליונות המודיעין והאש המדויקת של צה"ל בזירה הצפונית. הפגיעות השיטתיות במרכזים לוגיסטיים, במפקדות ובמוקדי פיקוד הגבילו משמעותית את חופש הפעולה של שלוחות הטרור האזוריות, וכפו על השחקנים הפוליטיים בלבנון להתאים את עמדותיהם הדיפלומטיות. כתוצאה מכך, אפילו חיזבאללה רמז בפומבי כי אינו מתנגד עקרונית לניהול מגעים עקיפים בתיווך בינלאומי, גם כאשר הוא מנסה לשמר כלפי פנים נרטיב של עמידה איתנה ודחיית ויתורים הדדיים.
חידוש מנדט יוניפי"ל וארכיטקטורת היציבות בגבול
בד בבד עם המעקב אחר המפה הפוליטית בישראל, גורמים רשמיים בביירות מפעילים לחץ דיפלומטי על מועצת הביטחון של האו"ם כדי לאשר את המשך פריסתו של כוח יוניפי"ל בדרום לבנון. עבור לבנון, נוכחותם של כוחות בינלאומיים מהווה חיץ חיוני למניעת הידרדרות לעימות צבאי רחב היקף. מנגד, בישראל מדגישים כי כל נוכחות בינלאומית חייבת לכלול סמכויות פיקוח בלתי מוגבלות ואכיפה אפקטיבית של פירוז דרום המדינה, בהתאם להחלטות האו"ם הקיימות ובמיוחד החלטה 1701.
הסביבה האסטרטגית הנוכחית ממחישה כי התקדמות מדינית ממשית בלבנט תלויה בראש ובראשונה בהקרנת עוצמה ישראלית בלתי מעורערת. משא ומתן עקיף להסדרת מחלוקות גבולות ומסדרונות ביטחון מספק נתיב אפשרי לרגיעה ארוכת טווח, ובלבד שהמוסדות הריבוניים בלבנון יגלו יכולת משילות וישתחררו מהתכתיבים של כוחות שלוחים זרים המערערים את היציבות.
עבור גורמים ביטחוניים באירופה ושותפי אנרגיה במזרח הים התיכון, ביטחון הגבול הצפוני קשור במישרין לשמירה על חופש השיט, יציבות נתיבי הסחר ואבטחת אסדות הגז הימיות. ארכיטקטורת גבול יציבה הנשענת על הרתעה ישראלית איתנה מצמצמת את הסיכונים הביטחוניים האזוריים ומגנה על נכסים משותפים. כדי להבטיח שקט בר-קיימא, יידרשו שחקנים בינלאומיים לעמוד על מנגנוני פיקוח ואכיפה נוקשים, שיבטיחו כי הבנות דיפלומטיות יתורגמו לפירוז אמיתי בשטח.
קראו דיווחים וניתוחים נוספים במדור פוליטיקה ועיינו במדריך שלנו אודות תולדות הביטחון והאסטרטגיה של ישראל.