כשבוע לאחר קבלת המנדט להרכבת הממשלה, הרמטכ"ל לשעבר וראש הסיעה גדי איזנקוט מאיץ את המשא ומתן האסטרטגי בשני מסלולים מקבילים: המסלול החקיקתי והמסלול הביצועי. מול מציאות פרלמנטרית מורכבת בירושלים, איזנקוט מנווט את המגעים מתוך כוונה להבטיח שליטה בוועדות הכנסת המרכזיות, לצד בחינה מדוקדקת של מתווה להקמת ממשלת חירום רחבה. היעד המרכזי העומד לנגד עיניו הוא ביסוס לכידות שלטונית מיידית שתוכל להוביל את המדינה באתגרים הביטחוניים ובמהלכים האזוריים המורכבים.

תמרון כפול: שליטה פרלמנטרית והרכבת קואליציה

מתווה המשא ומתן מתנהל לאורכם של שני צירים מבצעיים מוגדרים: ייצוב המנגנונים הפרלמנטריים ובדיקת היתכנות מעשית להרכבת הקואליציה. בעוד שגורמים במערכת הפוליטית מגדירים את השלב הנוכחי כשלב גישוש, מאמץ רב מופנה להבטחת ההנהגה בוועדות הכנסת על מנת למנוע שיתוק חקיקתי מראש. באמצעות ניהול מקביל של חלוקת התיקים והוועדות עם שותפים פוטנציאליים, שואף צוות המשא ומתן לנטרל חיכוכים מוסדיים עוד לפני הצגת הממשלה הרשמית במליאת הכנסת.

במרכז תפיסתו הציבורית של איזנקוט ניצבת גישה הדרגתית לאחדות לאומית, המעדיפה פתרונות מעשיים על פני מיקוח פוליטי ממושך. בעל המנדט הדגיש לאורך הדרך את מחויבותו לכינון ממשלת חירום ראשונית, שלאחריה יפעל באופן שיטתי להרחבת שורותיה: "אקים ממשלת חירום, ואז אעשה הכל כדי להרחיב אותה", הצהיר איזנקוט. דברים אלו ממחישים את העדפתו ליציבות שלטונית מידית על פני סבבי משא ומתן אידאולוגיים ארוכים העלולים לעכב את תפקוד הרשות המבצעת.

שילוב הסיעות האסטרטגיות ואילוצי הביטחון

מאחורי דלתיים סגורות, המשך ההידברות עם סיעות הימין המסורתיות והמפלגות החרדיות נותר גורם קריטי להצלחת המהלך כולו. אף שהשיחות מתאפיינות ברגישות פוליטית גבוהה, מסרים הדדיים בין איזנקוט לבנימין נתניהו מלמדים על שקילת התכנסות פרגמטית סביב ייצוב מערכת הביטחון ושמירה על חוסן לאומי. פרשנים פוליטיים מעריכים כי השגת הבנות בסיסיות עם גושים אלה היא תנאי הכרחי להבטחת שרידותה ויציבותה של הקואליציה לאורך זמן.

הדרישה לממשלה מתפקדת ויציבה כרוכה קשר בל יינתק במערך הביטחוני והכלכלי המורכב של ישראל. בעידן שבו צה"ל וזרועות המודיעין מתמודדים עם אתגרי הרתעה רב-זירתיים ושילוב טכנולוגי מתקדם, ודאות שלטונית מהווה נדבך קריטי לתכנון אסטרטגי. ממשלת חירום בהובלת דמויות ביטחוניות מנוסות נוסכת ביטחון בקרב הדרגים המקצועיים, ומבטיחה שמוכנות מבצעית, שמירה על מעמדה של תעשיית ההייטק ואחריות תקציבית יישארו מוגנים מפני זעזועים פוליטיים פנימיים.

משמעויות לשיתוף הפעולה האזורי והאירופי

בבירות אירופה ובקרב המדינות החתומות על הסכמי אברהם, להתגבשותה של ממשלת חירום בירושלים יש משקל גיאופוליטי רב. ממשל ישראלי יציב ובר-חיזוי הוא תנאי חיוני להמשך דיאלוג שוטף בנושאי מעבר אנרגיה אסטרטגיים, שיתוף פעולה מודיעיני במאבק בטרור וחיזוק התיאום הביטחוני האזורי. בעוד אירופה מחפשת שותפויות ביטחוניות אמינות באגן המזרחי של הים התיכון ובמזרח התיכון כולו, החתירה ליציבות פוליטית בירושלים מחזקת את מעמדה של ישראל כעוגן אסטרטגי מרכזי.