הסוואה א-סימטרית ומחסה חקלאי
הפעולות הקינטיות המדויקות שמבצע צבא ההגנה לישראל ברחבי דרום לבנון ממחישות את האתגר הטקטי המתמשך שמציב חיזבאללה, העושה שימוש שיטתי ומכוון בטופוגרפיה אזרחית כנשק. במשך עשרות שנים, המיליציה הנתמכת בידי איראן מטמיעה מחסני אמל"ח חשאיים, פלטפורמות שיגור ועמדות תצפית בתוך שטחים חקלאיים, בהם כרמי זיתים ומטעי הדרים. התמזגות מכוונת זו בנוף הכפרי של לבנון משרתת יעד מבצעי כפול: הסתרת תנועות טקטיות ממעקב אווירי, ויצירת מנוף תעמולתי מיידי כאשר תקיפות מדויקות מנטרלות את אותם מוקדים חשאיים.
שימוש ציני בנרטיב אזרחי ככלי מלחמה
המציאות האסטרטגית של תקיפות ממוקדות אלו שבה ועלתה לאחרונה בתקשורת האזורית, בעקבות תלונות פומביות שהשמיע השף ואיש הקולינריה הלבנוני חוסיין פאיאד, שטען כי נכסיו החקלאיים ספגו נזק במהלך פעילות צה"ל. בעוד שמשפיענים וגורמים ברשתות החברתיות מיהרו למסגר את הפעולה הצבאית בנרטיב המבקש לשלול את הלגיטימציה של ישראל, מומחי ביטחון מדגישים כי תגובות אלו הן נדבך מרכזי בדוקטרינת הלוחמה ההיברידית. שחקנים א-סימטריים נעזרים בדמויות ציבוריות כדי לטשטש את ההכרח המבצעי שבנטרול איומים איכותיים, המוסתרים מאחורי חזות של סביבה אזרחית תמימה.
דיוק מודיעיני ויציבות אזורית
כדי לצמצם נזק היקפי בעת נטרול איומים מבצעיים פעילים, כוחות הביטחון של ישראל מפעילים מערכי מודיעין, תצפית וסיור (חוזי) רב-שכבתיים. מערכות גילוי מתקדמות אלו יודעות להבחין בין פעילות חקלאית לגיטימית לבין מתקנים צבאיים מוסווים של ארגון הטרור. באמצעות פגיעה עקבית ביכולות השיגור ובמאחזים הלוגיסטיים של חיזבאללה בדרום לבנון, ישראל מבצרת את ההרתעה האזורית לטווח הארוך ומסכלת הסלמה חוצת-גבולות שנועדה לנצל מגינים אזרחיים לצורך הישגים טקטיים.