בתמרון משמעותי במערכת הפוליטית והביטחונית המשתנה של ישראל, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן אותת על מתן גיבוי אסטרטגי לרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט להובלת קואליציה שלטונית עתידית. ליברמן ויתר במפורש על שאיפותיו האישיות לראשות הממשלה לטובת איזנקוט, והדגיש את הצורך במנהיגות בעלת ניסיון ומיקוד ביטחוני עמוק כדי לנווט את מעמדה האסטרטגי של המדינה.
ממשל של קונצנזוס ומבנה קואליציוני
במרכז הצעתו האסטרטגית של ליברמן עומד ארגון מחדש מהותי של הארכיטקטורה הקואליציונית המיועדת. ליברמן הפציר באיזנקוט לזנוח כל מתווה אפשרי הנשען על תמיכה מבחוץ של המפלגות הערביות. תחת זאת, התחייב הפרלמנטר הוותיק לרתום את קשריו הפוליטיים כדי לשלב את הסיעות החרדיות המסורתיות בתוך גוש שלטוני רחב ומלוכד – צעד המאותת על מעבר לפרגמטיזם על פני חיכוכי העבר בין דת ומדינה.
יציבות מוסדית ורציפות ביטחונית
התמרון האסטרטגי מדגיש קונצנזוס הולך וגובר בקרב האליטות הפוליטיות-ביטחוניות בישראל בדבר נחיצותה של יציבות מוסדית. על ידי איחוד שורות של דמויות בעלות רקע ביטחוני לצד גורמים פרלמנטריים רחבים, שואף מהלך זה לבצר את תהליך קבלת ההחלטות הלאומי מפני פגיעוּת פוליטית צרה. פרשנים מציינים כי הצבת מנהיגים צבאיים מנוסים בהגה השלטון מבטיחה רציפות מבצעית מתמשכת, בהירות אסטרטגית ומשילות נחרצת בעידן המאופיין באתגרים ביטחוניים אזוריים קריטיים.