בניין כוח אסטרטגי ועמידות משפטית
בעוד ישראל מכיילת מחדש את תפיסת הביטחון שלה אל מול אתגרים אזוריים רב-זירתיים מתפתחים, הרפורמה במנגנוני השירות הפכה לנדבך מרכזי במוכנות המבצעית. יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, אותת על נכונות לאמץ את מתווה הגיוס שגיבש ב-2018 כבסיס אפשרי לקונצנזוס חוצה-מפלגות בסוגיית גיוס החרדים, תוך הדגשת החיוניות שבהרחבת עתודות כוח האדם המבצעי של צה"ל וביצורן.
התאמה שיפוטית כתנאי מוקדם מבצעי
אחד מעקרונות המפתח בחישוב האסטרטגי של ליברמן הוא עמידות חוקתית. שר הביטחון לשעבר הדגיש כי מערכת הביטחון אינה יכולה להרשות לעצמה מבוי סתום חקיקתי נוסף, והתנה כל תמיכה פוליטית בכך שהתשתית החוקית תעבור בהצלחה ביקורת מקדמית של בית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ). תנאי מוקדם זה נועד לבסס חקיקה יציבה ובת-קיימא, שתמנע את הפסילות החוזרות ונשנות אשר שיבשו היסטורית את הסדרת מכסות הגיוס לצה"ל.
מוכנות ביטחונית ארוכת טווח וחוסן אזרחי
תורת הביטחון העכשווית מחייבת את ישראל להגדיל באופן שיטתי הן את מערך הלוחמים והן את המערכים הטכנולוגיים ואנשי הסייבר, תוך שמירה על לכידות אזרחית פנימית. באמצעות סנכרון בין עמידה בנורמות חוקתיות לבין הרחבה ממוקדת של כוח האדם, קובעי מדיניות הביטחון שואפים לחזק את יכולות ההרתעה והכשירות ארוכות הטווח של צה"ל, ולהבטיח כי הכוחות המזוינים ישמרו על חוסן מוסדי ועליונות מבצעית בכלל זירות הפעולה האזוריות.