העברת המנדט להרכבת הממשלה המסתמנת לידי הרמטכ"ל לשעבר, גדי איזנקוט, האיצה בחדות את המגעים הפוליטיים ברחבי הקשת הפרלמנטרית בירושלים. בתגובה לאפשרות של עיצוב מחדש של יחסי הכוחות בין גושי המרכז לסיעות החרדיות, חידש ראש הממשלה בנימין נתניהו באופן רשמי את קריאתו להקמת ממשלת אחדות לאומית רחבה, כשהוא מציג לכידות אסטרטגית כתנאי סף עליון לביטחון המדינה וליציבותה.
גיבוש ההרתעה האסטרטגית מול איומים אזוריים
נתניהו מיקם את הצעת האחדות שלו בתוך ההקשר הרחב של צורכי הביטחון הלאומי הדחופים, וסימן את הנטרול המוחלט של איום הגרעין האיראני ואת שימור הלכידות הפנימית כעדיפויות מכריעות. תוך הדגשה כי אויבי המדינה עוקבים בדריכות אחר השסעים הפוליטיים מבית, קרא ראש הממשלה לכל הסיעות הציוניות להתאחד סביב דוקטרינת ביטחון לאומי מגובשת, המסוגלת להגן על מעמדה הגיאופוליטי של ישראל במזרח התיכון כולו.
שילוב אזרחי-צבאי וחוסן מבני
במקביל, התמרונים הפרלמנטריים הציתו מחדש דיונים מכריעים באשר לקיימותו ארוכת הטווח של מודל הגיוס הצבאי בישראל. מפלגת "הדמוקרטים", בראשות יאיר גולן, אותתה על נכונות מותנית לישיבה משותפת עם הסיעות החרדיות, בכפוף לרפורמות מבניות בשוויון בנטל. המתווה האסטרטגי של הסיעה דורש מנגנונים מעשיים להרחבת חובת הגיוס לצורך עיבוי שורות הסדיר של צה"ל, לצד שילוב מוגבר של כוח עבודה אזרחי לשימור תעשיות ההייטק והביטחון הלאומיות.
בעוד השחקנים הפוליטיים מכיילים את עמדות המיקוח שלהם לקראת העברת המנדט הרשמית, הצו האסטרטגי נותר ממוקד בחוסן המוסדי. בין אם ההכרעה תתקבל באמצעות קואליציית חירום לאומית ובין אם באמצעות ברית חלופית בהובלת איזנקוט, המבנה השלטוני שייכון ייבחן ביכולתו לקיים מוכנות צבאית רב-זירתית לצד הבטחת יציבות כלכלית פנימית.