במהלך סבב ההתייעצויות להרכבת הממשלה המתקיים בבית הנשיא, התבלט הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט כמועמד קונצנזוס מרכזי לקבלת המנדט להקמת הממשלה הבאה. משלחות מטעם סיעתו של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, לצד סיעות ערביות ובהן רע"ם והרשימה המשותפת, המליצו רשמית על המפקד הצבאי לשעבר — מהלך המדגיש שאיפה משותפת לייצוב הזירה השלטונית בצל מציאות אסטרטגית תובענית.
מנהיגות אסטרטגית וארכיטקטורת ביטחון
התכנסותן של סיעות פרלמנטריות שונות מאחורי איזנקוט מבליטה את הדגש המובהק על כושר ביטחוני ויציבות ניהולית. נציגיו של בנט עמדו על ההכרח בכיול מחדש ומהיר של ההנהגה הלאומית במטרה להגן על מעמדה האסטרטגי של ישראל בזירה הבינלאומית. כהונתו של איזנקוט בראשות צה"ל — שאופיינה במיקוד דוקטרינרי בהרתעה בגבול הצפון, טכנולוגיות מתקדמות לסיכול מנהרות ומוכנות צבאית מחושבת — מקנה לו אמינות מוכחת לניווט בזירות ביטחוניות מרובות חזיתות ולניהול בריתות בינלאומיות מורכבות.
התלכדות קואליציונית פרגמטית
המלצתה הרשמית של הרשימה המשותפת, שהצטרפה לתמיכתה המוקדמת של רע"ם, מהווה כיול טקטי מחדש במפה הפרלמנטרית. מנהיגי הסיעות, על אף שהודו בקיומם של פערים אידיאולוגיים ומדיניים עמוקים, הציגו את ההחלטה כצעד פרגמטי שנועד לקדם יציבות אזרחית ולפעול באופן קונסטרוקטיבי מול מוסדות המדינה. בעוד שיו"ר הסיעה איימן עודה והנציג יוסף ג'בארין הצביעו על אתגרים פנימיים מתמשכים, המהלך מבטא את גמישותה של הדמוקרטיה הישראלית, שבה כוחות פוליטיים מקצוות שונים מסוגלים להתלכד סביב סדרי עדיפויות משותפים להבטחת המשכיות מוסדית ויציבות אזורית ארוכת טווח.