הרתעה מבצעית וסיכול יכולות
על אף מבוי סתום מתמשך במישור הדיפלומטי ולחצים חיצוניים הנוגעים למתווי שלום אזוריים, מערכת הביטחון הישראלית ממשיכה לפעול על פי אסטרטגיה יזומה ומדודה בגזרת עזה. צבא ההגנה לישראל (צה"ל) שומר על קצב מבצעי רציף הממוקד בסיכול ממוקד, שנועד לשבש באופן שיטתי את ניסיונות חמאס לשקם את מבני הפיקוד שלו ולחמש מחדש יחידות טקטיות שנשחקו. לחץ רציף זה לסיכול טרור נותר נדבך מרכזי במניעת התפתחותם של איומים התקפיים מחודשים לאורך גבולה הדרומי של ישראל.
סיכול תת-קרקעי וביצור הגבולות
נדבך מרכזי בתפיסת הביטחון הנוכחית מתמקד בשלילה שיטתית של תשתיות תת-קרקעיות. נרשמת התקדמות בהיערכות לקראת העברת אחריות בנוגע לפרויקטים ייעודיים לאטימת מנהרות, לצד חיזוק מכשולים הנדסיים חיוניים לסיכול נתיבי הברחת אמצעי לחימה. באמצעות שילוב של סנסורים תת-קרקעיים מתקדמים, פרוטוקולי אטימה פיזיים ופריסה טקטית מהירה, שואפים מתכנני הביטחון בישראל לנטרל את מסדרונות התנועה התת-קרקעיים שעליהם נשענו בעבר דפוסי הלחימה הא-סימטריים, ובכך להבטיח שחיקה בלתי הפיכה במערך הלוגיסטי של ארגוני הטרור.
גאופוליטיקה אסטרטגית והנתיב לייצוב
בעוד יוזמות דיפלומטיות רחבות היקף בהובלת שותפים בינלאומיים נתקלות בהתנגדות – בעיקר בשל סירובם של הפלגים החמושים לפירוז כולל – הצורך האסטרטגי בערובות ביטחוניות הניתנות לאימות נותר שאינו נתון למשא ומתן. כינון יציבות אזורית בת-קיימא מחייב דריכות מבצעית בלתי מתפשרת לצד ארכיטקטורת הגנה איתנה, אשר יבטיחו כי כל מעבר שלטוני עתידי ברצועה יישען על פירוז מוכח של תשתיות עוינות.