בעקבות תמרונים פרלמנטריים מכריעים, ניצבת ישראל בפני מפה פוליטית מורכבת שבה חוסן אסטרטגי וסדרי עדיפויות ביטחוניים ארוכי טווח מעצבים מחדש את הדרך לכינון הרשות המבצעת. כאשר דמויות ביטחוניות מנוסות, כגון הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט וראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, תופסות עמדות מפתח במשוואה הקואליציונית לצד סיעתו של בנימין נתניהו, המגעים בערוצים השקטים מתמקדים יותר ויותר ביציבות מבנית, בהמשכיות הפיקוד המבצעי ובהרתעה אסטרטגית.
כוח אדם ביטחוני ואחריות מוסדית
בראש המשא ומתן הקואליציוני עומד הצורך החיוני בהסדרת חוק הגיוס לצורך חיזוק צה"ל, לנוכח הדרישות המבצעיות המתמשכות בריבוי זירות. סיעות בעלות אוריינטציה ביטחונית רואות בחקיקת גיוס כוללת נדבך הכרחי לעמידה לאומית, שנועד להרחיב את בסיס כוח האדם בשירות הסדיר ובמילואים. במקביל, פרמטרי החקירה של כשלי הביטחון ב-7 באוקטובר מהווים משוכה מבנית משמעותית. על צוותי המשא ומתן ליישב בין הדרישות לבדיקה עצמאית וסטטוטורית בהובלת מערכת המשפט לבין המאמצים לשמר יציבות שלטונית ולכידות מוסדית.
ביסוס מחדש של פיקוד ביטחוני אחוד
תפיסת הביטחון והבהירות המבצעית מכתיבות גם את הדיונים סביב סוגיית המשילות ביהודה ושומרון. אנליסטים אסטרטגיים ויוצאי מערכת הביטחון במשכן הנכנס קוראים בתוקף להשבת שרשרת פיקוד אחודה, הכפופה ישירות לשר הביטחון ולפיקוד המרכז של צה"ל. ביטול הפיצול בסמכויות האזרחיות והצבאיות נתפס בקרב גורמי ביטחון כמהלך קריטי לשימור הגמישות המבצעית, להשלטת סדר ולניהול אפקטיבי של פעילות ממוקדת מודיעין לסיכול טרור.
התכנסות פרגמטית ומיקוד אסטרטגי אזורי
על אף החיכוך הפוליטי בעבר סביב השינויים במערכת המשפט, מסתמן מרחב משמעותי להסכמות פרגמטיות. גורמים רחבים בקשת הפוליטית נוטים כעת לתמוך בהתאמות מדודות ומוסכמות במערך האיזונים והבלמים המוסדי, חלף רפורמות חד-צדדיות. תמורה זו משקפת צורך אסטרטגי עליון: שחרור הרשות המבצעת להתמקדות באתגרים החיצוניים הדחופים, בראשם התמודדות מול רשת האיומים האיראנית ומינוף חלונות ההזדמנות הדיפלומטיים להרחבת "הסכמי אברהם" בתיאום עם וושינגטון.