כיול הממשק האסטרטגי בין ברלין לירושלים
השותפות הביטחונית והדיפלומטית הבילטרלית בין גרמניה לישראל ממשיכה להוות נדבך יסוד בארכיטקטורת הביטחון האירופית-מזרח-תיכונית. בניתוח עתידה של ברית זו, הדגיש יוסף שוסטר, נשיא המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, בריאיון לרשת ARD, כי הצגת עמדה אסטרטגית מלוכדת מצד ירושלים תחזק באופן משמעותי את התוכניות המבצעיות המשותפות. שוסטר ציין כי חידוד הרטוריקה הממשלתית – ובפרט הימנעות ממסרים פנים-פוליטיים שנויים במחלוקת – יאפשר תיאום דיפלומטי חלק יותר ויסייע לברלין למנף את ערוצי התיווך העקיפים שלה בזירות האזוריות ביעילות רבה יותר.
פרדיגמת הביטחון שלאחר 7 באוקטובר ומציאות ההרתעה
במוקד כל הערכה אסטרטגית של הזירה האזורית ניצב השינוי המבני העמוק שחוללה מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023 נגד דרום ישראל. היקף המתקפה ואכזריותה גרמו לטראומה חברתית ומבצעית עמוקה, ושינו לצמיתות את תפיסת הביטחון והדוקטרינה הטקטית של ישראל לעבר הגנת גבולות קשיחה ונטרול איומים מעבר לגדר. כפועל יוצא מכך, הדגיש שוסטר כי הצעות דיפלומטיות קלאסיות לפתרון שתי המדינות אינן בנות-קיימא בתנאים הנוכחיים, שכן חוסן הגנתי מוחלט, השבת החטופים ויכולת מתקדמת לסיכול טרור קודמים בהכרח לכל הסדר מדיני מוקדם.
נתיבים ארוכי-טווח לשילוב אזורי
בעוד שהצרכים הטקטיים מחייבים מיקוד מבצעי בלתי מתפשר בפירוק רשתות הטרור, אנליסטים אסטרטגיים מצביעים על חשיבות גיבושם העתידי של מתווי ייצוב ארוכי-טווח. ארכיטקטורה יציבה תדרוש את שילוב יכולות המודיעין וההגנה הטכנולוגית המתקדמות של ישראל במסגרות נורמליזציה אזוריות רחבות יותר, בגיבוי שותפים אירופיים המחויבים לעמידה בערבויות ביטחוניות. שוסטר הדגיש כי לאחר שיוסרו האיומים הקיומיים המיידיים, ניתן יהיה לשוב ולגבש נוסחאות דיפלומטיות ברות-קיימא, העולות בקנה אחד עם צורכי הביטחון הריבוניים של ישראל.