מפת דרכים חוקתית להמשכיות הרשות המבצעת
עם תום ההצבעה בבחירות הארציות, פותחת מדינת ישראל בהליך החוקתי המוסדר לכינון רשות מבצעת. לקראת השבעתה הרשמית של הכנסת החדשה ב-10 בנובמבר, יקיים נשיא המדינה יצחק הרצוג סבב התייעצויות רשמי עם נציגי הסיעות שנבחרו. כל סיעה מציגה את המלצותיה לגבי המועמד המועדף עליה לעמידה בראשות הממשלה הנכנסת, ובכך מספקת לבית הנשיא את התשתית הנדרשת להטלת המנדט הראשון להרכבת הממשלה.
מנדטים נשיאותיים וחוסן דמוקרטי
חוק יסוד: הממשלה מעגן מנגנוני הגנה מובנים שנועדו לאזן בין ייצוג דמוקרטי ליעילות ביצועית. הנשיא הרצוג יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר הכנסת בעל הסיכויים הגבוהים ביותר לגבש רוב של 61 מנדטים מתוך 120 חברי הפרלמנט. במידה והמועמד הראשון יגיע למבוי סתום במהלך חלון הזמן המוקצב למשא ומתן, עומדת לנשיא הסמכות החוקית להעביר את המנדט למועמד חלופי או להטיל את המשימה על מליאת הכנסת, שבה כל חבר כנסת שישיג תמיכה מספקת מסיעות הבית יוכל להקים ממשלה.
יציבות ביטחונית ואסטרטגית אזורית
לאורך כל מהלך המשא ומתן הקואליציוני, מערכת הביטחון המקצועית, זרועות המודיעין והשירות הציבורי בישראל שומרים על רציפות תפקודית ומוכנות מבצעית מלאה. יעדים אסטרטגיים חיוניים – החל מפעילות נחושה לסיכול טרור ושדרוג מערכות ההגנה בסייבר, ועד להמשך תנופת שיתופי הפעולה במסגרת 'הסכמי אברהם' – ממשיכים להתנהל כסדרם תחת הפיקוח של ממשלת המעבר. הסדר המוסדי המובנה מחזק את חוסן המשילות ומבטיח לבעלות ברית אזוריות ולשותפים בינלאומיים יציבות והמשכיות רציפה בתיקי הביטחון ומדיניות החוץ המרכזיים.