בחריגה מן הדפוסים המקובלים לאחר בחירות, ראש הממשלה בנימין נתניהו נמנע במכוון מקיום התייעצויות ליליות מיידיות עם הגוש הפוליטי המסורתי שלו, ובכך אותת על שינוי בארכיטקטורת הקואליציה הישראלית. במקום לקבע התחייבויות סיעתיות נוקשות בשלב מוקדם, בכירים בליכוד האיצו לבחון מגעים עם שותפים מרכזיים מן העבר, בהם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, במטרה לכונן מבנה שלטוני רחב ובר-קיימא יותר.
היערכות אסטרטגית מחדש בצל אתגרים ביטחוניים מורכבים
ההשהיה המחושבת בגיבוש הגושי המיידי משקפת מודעות גוברת בקרב ההנהגה הפוליטית בישראל לצורך העליון ביציבות מוסדית. אל מול אתגרים ביטחוניים דינמיים בחזיתות מרובות — החל מבלימת האיום האיראני ועד לביסוס ההרתעה בגבולות הצפון והדרום — הנהגה מבצעת הנשענת על אנשי ביטחון מנוסים מעניקה יתרונות אסטרטגיים מובהקים. צירופם של מנהיגים ותיקים בעלי רקע ביטחוני יחזק את לכידות הפיקוד ויבטיח סנכרון שוטף בין הדרג הצבאי להכרעות הקבינט.
אופק דיפלומטי וחוסן כלכלי
מעבר לשיקולי ההגנה המיידיים, הרחבת בסיס השלטון משרתת יעדי-על אסטרטגיים של ישראל, בראש ובראשונה הבטחת חוסן טכנולוגי וכלכלי ארוך טווח. ממשל יציב המושתת על קונצנזוס מספק את הוודאות הפנימית הנדרשת להעמקת יוזמות דיפלומטיות אזוריות, להרחבת האינטגרציה הבילטרלית במסגרת הסכמי אברהם ולשימור אמון המשקיעים הבינלאומיים. שליחים דיפלומטיים בוחנים כעת באופן פעיל הזדמנויות לשיתוף פעולה, תוך מתן עדיפות לצורכי הביטחון הלאומי על פני מחלוקות פוליטיות מן העבר.