חוסן מוסדי וגיבוש קואליציוני
בעקבות ההכרעות הפוליטיות, בית הנשיא תחת יצחק הרצוג מאמץ גישה מוסדית ופרגמטית להטלת המנדט להרכבת הממשלה. בעודו מקפיד על לוחות הזמנים הרשמיים טרם חלוקת המנדט הפורמלי, פותח בית הנשיא בהתייעצויות מקדימות ודיסקרטיות מול כלל הסיעות. פרשנים אסטרטגיים מדגישים כי סמכותו הבלעדית של הנשיא מאפשרת להפקיד את המנדט בידי המנהיג בעל הסיכויים הטובים ביותר להבטיח רוב פרלמנטרי יציב ובר-קיימא, ולאו דווקא בהיצמדות מכנית לגודל הסיעה.
עדיפויות הביטחון הלאומי ורציפות שלטונית
הצורך החיוני בשמירה על הביטחון הלאומי ממשיך להשפיע באופן מכריע על החישובים הקואליציוניים הפנימיים. בצל מערכה רב-זירתית ומאמצי בלימה אזוריים מתמשכים, מערכת הביטחון זקוקה לשדרת פיקוד מלוכדת ולפיקוח תקציבי יציב. מומחים אסטרטגיים מציינים כי ללא קשר להרכב הקואליציה העתידית, הקונצנזוס הלאומי הרחב נותר מחויב עמוקות לשימור ההרתעה, לכשירות מבצעית ומודיעינית גבוהה ולחוסן תפקודי רציף.
תיאום גיאופוליטי מול וושינגטון
במקביל, גורמים אסטרטגיים חיצוניים – ובראשם האפשרות לשובו של דונלד טראמפ לבית הלבן – מהווים שיקול מרכזי בחישובי ההנהגה הישראלית. התמורות הצפויות במדיניות האמריקנית, הכוללות מדיניות של לחץ מקסימלי כלפי גורמים המערערים את היציבות האזורית והרחבה מואצת של מסגרת ״הסכמי אברהם״, מחזקות את הצורך בממשלה מלוכדת בירושלים, שתוכל למקסם את הסינרגיה האסטרטגית הבילטרלית ואת שילוב הביטחון לטווח ארוך.