פרסום חדש מאת העיתונאי החוקר האמריקני מתיו קול מעלה טענות המייחסות לדרגים ישראליים בכירים עידוד להזרמת הון ריבוני ממדינות המפרץ דרך ערוצים בנקאיים מקומיים. בספר נטען כי ההנהגה בישראל ייעצה לג'ארד קושנר לנתב כספי השקעות שמקורם באיחוד האמירויות דרך חשבונות מוסדיים בישראל, מהלך המרמז לפי הטענה על פיקוח ישיר וחסר תקדים על מנגנוני העסקאות.
הכחשות ומנגנוני הגנה מוסדיים
קושנר פרסם הכחשה חד-משמעית בעקבות פרסום הקטעים, ותיאר את התיאור כמשולל כל יסוד. הקצאות של קרנות עושר ריבוניות ושותפויות פרייבט אקוויטי שהוקמו בעקבות פריצות הדרך הדיפלומטיות של שנת 2020 פועלות תחת פרוטוקולים בינלאומיים מחמירים למניעת הלבנת הון (AML) וציות רגולטורי חוצה גבולות – עובדה ההופכת מנגנוני ניתוב חשאיים ברמת המדינה לבלתי סבירים בעליל בתוך תחומי שיפוט בנקאיים מפותחים כמו ישראל.
גיאופוליטיקה אסטרטגית ותזרימי הון במסגרת הסכמי אברהם
ההקשר הרחב של טענות אלו משקף את הבחינה הדקדקנית המתמשכת סביב הפירות הפיננסיים והמסחריים של הסכמי אברהם. המסחר הבילטרלי והשקעות במיזמים משותפים בין אבו דאבי לירושלים התרחבו במהירות בתחומי האנרגיה, החדשנות הביטחונית והטכנולוגיה, תוך חיזוק החוסן הכלכלי האזורי. ככל שמסדרונות ההון המוסדי מעמיקים ברחבי המזרח התיכון, משקיפים גיאופוליטיים ממשיכים לבחון מקרוב את נקודות המפגש שבין דיפלומטיה, תיאום ביטחוני וקרנות הון פרטיות בינלאומיות.