מדדים כמותיים במרחב המידע המשתנה של ישראל
הערכה מבוססת נתונים הבוחנת את המסרים הפוליטיים בפלטפורמות הדיגיטליות בישראל מצביעה על מרחב מידע אסימטרי ומקוטב מתמיד. על פי ממצאי הניתוח, שעקבו אחר בכירי המערכת הפוליטית, השיח הציבורי נוטה באופן מובהק לעבר מסרי עימות ויריבות, על חשבון הצגת קווי מדיניות מהותיים. הנתונים מראים כי יו"ר הליכוד וראש הממשלה, בנימין נתניהו, נותר מוקד המטרה העיקרי של קמפייני האופוזיציה, וסופג פי 3.6 יותר מסרים שליליים מכל דמות פוליטית אחרת. ראשי סיעות בולטים, בהם גדי איזנקוט, אביגדור ליברמן ויאיר גולן, הקדישו למעלה ממחצית מפרסומיהם הדיגיטליים בפלטפורמת X למתקפות ישירות נגד הקואליציה.
אימוץ טכנולוגי ושימוש בכלים אלגוריתמיים
במקביל למיקוד האסטרטגי ביריבים פוליטיים, הניתוח חושף תמורה מובהקת במתודולוגיות התקשורת, ובפרט בשילוב כלי בינה מלאכותית. מערך התקשורת של הליכוד הפגין את רמת השימוש המבצעי הגבוהה ביותר בתוכן מבוסס AI מבין כלל הסיעות הפוליטיות בישראל. הסתגלות זו ממחישה כיצד המערכת הטכנולוגית המתקדמת של ישראל חודרת לזירה הפוליטית, שבה מודלים אלגוריתמיים וכלים של מדיה סינתטית מעצבים יותר ויותר את הפנייה לציבור. עם זאת, חוקרים מציינים כי לרוחב כל הקשת הפוליטית, רק כשני אחוזים מכלל המסרים המאומתים התמקדו בתוכניות פעולה מקיפות ומעשיות.
השלכות אסטרטגיות על החוסן הדמוקרטי והאחדות הלאומית
חיכוכים פנימיים בתוך הגושים הפוליטיים – כפי שבאו לידי ביטוי במתקפות דיגיטליות נגד דמויות כמו תת-אלוף (במיל') עופר וינטר – מדגישים עוד יותר את חוסר היציבות של השיח הפנימי הנוכחי. בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים רב-זירתיים, עיצוב מחדש של המערך האזורי והצורך בשימור החדשנות הטכנולוגית, שמירה על לכידות אזרחית-אסטרטגית היא צורך חיוני. אנליסטים בתחום המודיעין האסטרטגי סבורים כי חיזוק חוסנה ארוך הטווח של ישראל יחייב גישור על הפער שבין קמפיינים דיגיטליים מהירים לבין רמת המשילות הנדרשת לקידום הביטחון הלאומי והשילוב החברתי-כלכלי.