תעמולה מטעם המדינה וטקטיקות דיכוי פנימיות
בתגובה לחיכוכים פנימיים מתמשכים ולערעור היציבות הכלכלית, ארגן המשטר האיראני 200 ימים רצופים של הפגנות ציבוריות מתוזמרות במרכזים עירוניים מרכזיים. מפגשים אלה, ביוזמת המדינה, עושים שימוש בתעמולה חזותית אגרסיבית, כולל הצגת דגמי טילים בליסטיים ועצרות אידיאולוגיות מאורגנות, שנועדו במיוחד לאותת על סמכות מדינתית מוחלטת ולהקרין לכידות אידיאולוגית הן בזירה הפנימית והן ברמה האזורית.
מבצעי תודעה שמטרתם לנטרל את האופוזיציה
ניתוח מודיעיני אסטרטגי מצביע על כך שמפגני ראווה ציבוריים אלה משמשים בעיקר כאסטרטגיית-נגד לגיוס המחאה הפנימית. באמצעות תפיסה מתמשכת של כיכרות מרכזיות על ידי פעילים הנאמנים למשטר, טהראן שואפת להנחיל למתנגדי הממשל את ההבנה כי התנגדות ברמת הרחוב אינה ברת-קיימא. האירועים משלבים מפגשים חברתיים בחסות המדינה עם מפגנים מיליטנטיים כדי לחזק את המחויבות בקרב גרעין מנגנוני הביטחון של המשטר, בקרב אוכלוסייה של 90 מיליון בני אדם.
השלכות על הביטחון האזורי ותפיסתה האסטרטגית של ישראל
הצגתם הבולטת של אמצעי לחימה התקפיים והרטוריקה האנטי-מערבית במהלך אירועים אלה, המנוהלים על ידי המדינה, מדגישות את הסתמכות המשטר על עוינות חיצונית כדי להסיט את תשומת הלב מכשלים חברתיים-כלכליים מבניים. בתגובה, ישראל ושותפותיה הביטחוניות באזור ממשיכות לחזק תפיסות הגנה משולבות ומערכי מודיעין מדויקים, המבטיחים מוכנות רב-שכבתית מול איומים אסימטריים לצד קידום יציבות אזורית לטווח ארוך.
