המנדט הכפול של מרוקו: פרויקטי ענק ודינמיקה פוליטית
כוחות פוליטיים במרוקו מיישרים קו סביב מצע של תשתיות ענק ומסעות מודרניזציה סוציו-אקונומיים, בעוד הממלכה נערכת לאירוח משותף של מונדיאל 2030. בעוד שתוכניות הפיתוח הלאומיות שואפות לקלוט כוח אדם צעיר ולתמרץ צמיחה כלכלית לטווח ארוך, לחצים סוציו-אקונומיים מקומיים ממשיכים להזין חיכוך חברתי בקרב שכבות הגיל הצעירות, ומשפיעים באופן משמעותי על השיח הפוליטי הפנימי לקראת הבחירות הפרלמנטריות הקרובות.
האסטרטגיה האלקטורלית של האסלאמיסטים והנורמליזציה האזורית
במטרה למנף את התסיסה הכלכלית המקומית והמתיחות האזורית הרחבה, קבוצות אופוזיציה אסלאמיסטיות שהודחו מהממשלה לפני כחמש שנים משלבות רטוריקה אנטי-ישראלית באסטרטגיית הבחירות שלהן. סיעות פוליטיות אלו פועלות באופן אקטיבי כדי ללחוץ על הרשות המבצעת לבחון מחדש את הנורמליזציה הדיפלומטית, תוך שימוש במסרים פופוליסטיים לגיוס בלוקי הצבעה שמרניים נגד מסגרת הסכמי אברהם הקיימת.
החוסן האסטרטגי של המסגרת הדו-צדדית
למרות הרטוריקה של האופוזיציה, הערכות מודיעין אסטרטגיות מצביעות על כך שהתשתית הבסיסית של היחסים הדו-צדדיים בין ישראל למרוקו — המבוססת על שיתוף פעולה ביטחוני אסטרטגי, שיתוף מודיעין, חוסן סייבר וסינרגיה כלכלית בתחום ההייטק — נותרה יציבה לחלוטין. כשהיא מעוגנת בסמכות הריבונית של בית המלוכה, הנטייה הגיאופוליטית של רבאט לטווח הארוך מעדיפה יציבות אזורית, התרחבות כלכלית והעמקת ארכיטקטורת הביטחון במסדרון צפון אפריקה והים התיכון.