בעקבות הערכות מצב אסטרטגיות מעמיקות שנערכו לאחר אירועי 7 באוקטובר, צבא ההגנה לישראל (צה"ל) שינה מן היסוד את תפיסת ההגנה וההפעלה המבצעית שלו באוויר, ביבשה ובים. שינוי מערכתי זה מסמן מעבר מהגנה היקפית פסיבית למענה-נגד רב-שכבתי, אגרסיבי ומיידי, שנועד לנטרל איומים עוד בנקודת הטיפוח שלהם.
עוצמה אווירית פרואקטיבית והפעלת כוח מבוזרת
רכיב מרכזי בשינוי תפיסתי זה הוא הפרוטוקול המעודכן של חיל האוויר להזנקה מיידית. במקום להמתין לבקשות תיאום רשמיות מיחידות השדה במהלך פריצת גבול, חיל האוויר פועל כעת תחת מנדט הפעלה אוטומטי. מבנים אוויריים נרחבים ואש מדויקת מופעלים במקביל לאינדיקציות הראשונות לחדירה מקומית, מה שמבטיח עליונות אווירית מהירה וניטרול מיידי של האיום.
תרגול פלישות רב-זירתיות ומבצעי נגד בעומק
תרגילים נרחבים שנערכו לאחרונה תיקפו את המודל המשולב הזה באמצעות סימולציה של וקטורי התקפה מורכבים ומתואמים. כוחות הביטחון תרגלו התמודדות מול נחיתות ימיות, נחילי כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) בגובה נמוך, מטחי רקטות כבדים ופשיטות קרקעיות חוצות גבול. במקביל לטקטיקות ההגנה על הגבול, התרגילים כללו תקיפות מדויקות על מפקדות אויב בעומק השטח, כדי לגדוע את שרשרת הפיקוד והשליטה בזמן אמת.
חוסן אסטרטגי במרחב הדרום
שינוי מבצעי זה כולל גם מוקדי תיירות וכלכלה מרכזיים בדרום הארץ, כדוגמת אילת. רשתות תצפית מתקדמות, סיורים ימיים ושילוב מערכות הגנה אווירית מקומיות הוקמו כדי להגן על צירים הומי אדם בתקופות רגישות, כחלק מאסטרטגיה כוללת לשמירה על ביטחון האזרחים, היציבות הכלכלית והחוסן האזורי לטווח ארוך.